מעל 220 נרצחים בשנה בחברה הערבית

 

מרכז טאוב מפרסם נתונים מעודכנים לשנת 2024 על מספר מקרי הרצח בחברה הישראלית, שמציירים תמונה מדאיגה.
 

בפברואר 2024, חוקרי מרכז טאוב פרסמו מחקר "שיעור מקרי הרצח בישראל", שבו ניתח את מספר מקרי המוות מאלימות בישראל (שאינם תוצאה של אירוע טרור) לפי קבוצות אוכלוסייה ובהשוואה בין-לאומית והראה כי מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית בישראל נמצאים בשנים האחרונות בעלייה חסרת תקדים.

 

מנתונים חדשים שמציגים חוקרי מרכז טאוב עולה כי מספר מקרי הרצח באוכלוסייה זו נשאר גבוה בשנת 2024, וכי הפער בתחום זה בין יהודים לערבים מוסיף להתרחב. מספר הרציחות באוכלוסייה הערבית עמד על 220 בשנת 2024 לעומת 109 בלבד בשנת 2022.

 

 

"הגידול העצום במספר מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית מאז שנת 2018 מטריד מאוד", אומר ניר קידר, מנכ''ל מרכז טאוב, ומוסיף: "הנתונים החדשים מראים שלא רק שמגמת העלייה לא נבלמה אלא שהיא נמשכת במלוא העוצמה וכמעט מדי שנה נשברים שיאים חדשים. חשוב לחזור ולהזכיר שיש צעדים שניתן לנקוט כדי לנסות ולשנות את המגמה הזאת, כמו בשנת 2022 שבה חלה ירידה משמעותית בשיעור מקרי הרצח – בין השאר עקב השינוי במדיניות הטיפול באלימות באוכלוסייה הערבית באותה שנה".

 

 

מקרי הרצח בחברה הערבית בישראל נמצאים בעלייה חסרת תקדים: בשנת 2023 נרשמו 233 מקרים, לעומת 109 מקרים בשנת 2022. גם באוכלוסייה היהודית נרשמה עלייה – 66 מקרי רצח במהלך השנה לעומת 38 אשתקד. מחקר חדש של מרכז טאוב ניתח את מקרי הרצח בישראל (שאינם תוצאה של אירוע טרור) לפי קבוצות אוכלוסייה ובהשוואה בין-לאומית, ומצא כי בשנת 2023 טיפס מספר מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית באופן עקבי בכל חודש עד ספטמבר, שבו נרצחו 29 ערבים. בהשוואה בין-לאומית, מצבה החמור של האוכלוסייה הערבית מדרג אותה במקומות הגבוהים ביותר בין המדינות העשירות.

 

פרופ' אלכס וינרב, מומחה בתחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב, הצביע במחקר קודם על הגורמים לגידול בשיעורי האלימות בחברה הערבית בישראל והתריע על החמרה מתמשכת. במחקר החדש ניתחו פרופ' וינרב, פרופ' אבי וייס, ד"ר לביב שאמי וניר קידר את הנתונים והמגמות הנוגעים למקרי הרצח בישראל בקרב יהודים וערבים כדי להבין את משמעותם ולעמוד על חומרת המצב בהשוואה בין-לאומית.

 

 

היחס בין שיעור מקרי הרצח בקרב ערבים לבין השיעור בקרב יהודים הגיע בשנת 2023 ל-1:13

 

בשנים 2011–2023 גדלה האוכלוסייה היהודית בישראל בכ-25%, והאוכלוסייה הערבית גדלה בכ-30%. שיעור הגידול של הגברים היהודים בני 20–34 בתקופה זו עמד על כ-10%, לעומת גידול של כ-46% בקרב ערבים. מחקרים רבים מראים ששיעורי הפשיעה, ובעיקר רצח, מגיעים לשיא בקרב צעירים; נראה שגם בישראל שיעורי הצמיחה הגבוהים של קבוצות הצעירים השפיעו על שיעורי מקרי הרצח. בין שנת 2011 ל-2022 הייתה ירידה עקבית במספר מקרי הרצח בקרב יהודים – כ-60% במצטבר. בקרב ערבים המגמות שונות, והחל מ-2016 ניכרת עלייה במספר מקרי הרצח.

 

"הגידול העצום במספר מקרי הרצח בחברה הערבית מאז שנת 2018, פי 2.8 בשיעור לנפש, מטריד מאוד", אומר פרופ' וינרב, ומוסיף: "חשוב לציין שזו אינה גזירת גורל. בשנת 2022 ראינו ירידה משמעותית בשיעור מקרי הרצח. למרות שאי-אפשר לייחס את הירידה הזאת לגורם יחיד כלשהו, ניתן לשער שהיא קשורה לשינוי במדיניות הטיפול באלימות בחברה הערבית באותה שנה".

 

להבדלים בשיעורי מקרי הרצח בין ערבים ויהודים שנמצאו במחקר של מרכז טאוב יש השלכות על דפוסי אי-השוויון בתמותה מאלימות. עד שנת 2015 עמד היחס בין שיעור מקרי הרצח בקרב ערבים ובקרב יהודים בישראל על 1:4; בשנת 2023 הוא הגיע ל-1:13. לשם השוואה, בארה"ב, שבה שיעור מקרי הרצח גבוה במיוחד יחסית למדינה עשירה, עד 2019 עמד היחס בין רציחות של שחורים ולבנים על 1:8. כלומר, ההבדל בשיעורי הרציחות בין יהודים וערבים בישראל בשנת 2023 גדול בכ-60% מההבדל בשיעורי הרציחות בין שחורים ולבנים בארה"ב.

 

 

שיעור מקרי הרצח בחברה הערבית בהשוואה בין-לאומית גבוה במיוחד

 

המחקר של מרכז טאוב השווה את ישראל ל-32 מדינות ב-OECD שיש עבורן נתונים לגבי מבנה הגילים באוכלוסייה ומספר מקרי הרצח בשנת 2019 (השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתונים לכל מדינה). באותה שנה עמדה ישראל במקום העשירי בשיעור מקרי הרצח ל-100,000 איש – 1.6 מקרים, לעומת 3.04 מקרים ב-2023.

 

בחלוקה לפי תת-אוכלוסיות, בקרב ערבים עמד השיעור על 4.9 מקרי רצח ל-100,000 איש, לעומת 0.67 בקרב יהודים. שיעורים אלו הציבו את הערבים בישראל במקום החמישי הגבוה ביותר, ואת היהודים במקום החמישי הנמוך ביותר. בבדיקה של מספר מקרי הרצח לכל 100,000 בני 20–34, הערבים הגיעו למקום השישי הגבוה ביותר והיהודים למקום הרביעי הנמוך ביותר.

 

"אם נשווה את נתוני המדינות לנתוני 2023 בישראל, בהנחה ששיעור הרציחות במדינות האחרות לא השתנה, נקבל תמונה עגומה אף יותר", אמר פרופ' וינרב. "בהשוואה כזאת הערבים בישראל מטפסים למקום השלישי הגבוה ביותר במספר מקרי הרצח, כשמעליהם רק מקסיקו וקולומביה, בעוד מיקום היהודים עולה, אך השיעור בקרבם נותר נמוך מהממוצע במדינות עשירות האחרות".

 

הנתונים מראים כי הערבים בישראל חשופים לסיכון לרצח בקנה מידה חריג לעומת היהודים. הגידול באוכלוסייה, ובייחוד הגידול של קבוצת הצעירים בני 20–34, מסביר חלק מהעלייה במספר מקרי הרצח בקרב הערבים, אך גם בשיעור הכללי של מקרי רצח יש עלייה מתמשכת – כאמור, פי 2.8 בין 2018 ל-2023.

 

בשנים הקרובות צפויה האטה חדה בשיעור הגידול של ערבים בני 20–34, לצד גידול בקרב יהודים בקבוצת גיל זו. הגידול המהיר יחסית במספר מקרי הרצח בקרב יהודים ב-2023 עשוי להצביע על שינוי במגמת הירידה בשיעור הרציחות בקרבם בשנים קודמות. מבחינה סוציולוגית יש בכך היגיון: תרבות של אלימות נוטה להתפשט ולהתקבע, כפי שקרה באוכלוסייה הערבית בשנים האחרונות, ואלימות נוטה להתגבר במיוחד בתקופות של חוסר יציבות במדינה, כפי שאנחנו חווים בישראל בשנה האחרונה.

 

חוסר היציבות הזה מתבטא בהיחלשות מבני סמכות מסורתיים, ברמות גבוהות של אי-שוויון, ובאתגרים חברתיים, כלכליים ופוליטיים שמזינים את העליות בשיעורי האלימות והרצח. לדברי עורכי המחקר, ניתן לעצור את מעגל הקסמים הזה ואף להפוך את המגמה – אם באמצעות צעדים דומים לאלו שננקטו בשנים 2021–2022 ואם באמצעים אחרים.

 

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.