סיפורו של גדוד 299 בספר אחים לחרב ולתקווה

מנהל אוכלוסיות ואגף כוח אדם בצה"ל ערכו ערב השקה לספר "אחים לחרב ולתקווה" תולדות ומורשת גדוד 299 "גדוד חרב" בצה"ל, ספר מחקר היסטורי על יחידת הדרוזים מהקמתה ב 1959 ועד לסגירת גדוד חרב ב 2015, שכולל כל השמות והאירועים שליוו את קציני וחיילי הגדוד במשך עשרות שנים.

השתתפו באירוע, ראש אכ"א אלוף יניב עשור, רח"ט תומכ"א תא"ל אמיר ודמאני, המנהיג הרוחני לעדה הדרוזית שייך מוופק טריף, מג"דים וסמג"דים של גדוד חרב לדורותיהם, מפקדי יחידת המיעוטים, מפקדי פלס"ר שחר 244, משפחות שכולות, אל"מ שאדי עותמאן ראש מנהל אוכלוסיות בצה"ל, רס"ן חאלד גאנם קצין הגדוד לשעבר שהנחה את האירוע .

בנוסף הגיעו לאירוע, ראשי רשויות, יו"ר בית יד לבנים לדרוזים ד"ר רמזי חלבי, בין לוחמי הגדוד הבולטים שהיו היה גם חכ"ל אסעד אסעד, בלט באירוע אלוף משנה מופיד עאמר. בנוסף ללואי מרעי שנפגע קשה ממטען צד בגבול לבנון ועאמר טאפש שנפגע בעזה בתקרית בה נהרג הלוחם סאמר חסין מחורפיש.

בהמשך נשדר ראיונות עם מג"דים וקצינים של הגדוד 299 , שאדי אבו פארס, מחבר הספר ד"ר ישראל בן דור, מפקד מחוז הצפון בכבאות והצלה ניזאר פארס, אל"מ במיל' אנואר סעב, רס"ן חאלד גאנם.

בסרטון דברי ראש אכ"א האלוף יניב עשור

דברי השייך מוופק טריף 

"קהל נכבד, קצינים מפקדים משפחות שכולית קהל נכבד. 

גדוד חרב היה וייזכר תמיד, כאחד הגדודים המפוארים בצה"ל, שלחם בכל מלחמות ומערכות ישראל, והמשכיה להתקיים ברצף עד לשנת 2015 עם ההחלטה של צה"ל על פיזור חיילי גדוד חרב ביחידות צהל השונות. למעשה הסיפור של גדוד חרב הוא הסיפור של העדה במדינת ישראל, הברית בין העדה הדרוזית לעם היהודי, שנרקמה יחד מתוך שותפות אמת ונמשכת עד היום הזה. 

כשמדברים על גדוד חרב היום, יש תחושות מעורבות, מחד בני הנוער שלנו עושים חיל ומתבלטים בכל היחידות באוויר, בים וביבשה וגם ביחידות המיוחדות; מנגד המסגרת שהייתה במשך עשרות שנים איננה קיימת עוד, ונותרו ממנה רק הזיכרונות ומורשת העבר, זיכרונות כאלה לא יהיו לבני הנוער בעתיד. 

משכך חשוב לספר את הסיפור של גדוד חרב הסיפור של העדה הדרוזית בישראל, על מנת שיהיה מקור גאווה למי ששירת בגדוד ומקור השראה לדורות הבאים. אני עדיין זוכר את ההתלבטויות בתוך העדה וגם בצה"ל ערב ההחלטה על פיזור הגדוד, אך על דבר אחד כולם הסכימו, יש לכתוב את ההיסטוריה של הגדוד ולהטמיע אותו בקרב הציבור. 

והנה לנו, היום מתכנסים להשקת הספר, את הסיפור של הגדוד והסיפור של כל משפחה דרוזית, שבניה לחמו בגדוד, או לצערנו, מי מבניה נפל עת לחם בשורות הגדוד. כמה מרגש לראות סבים, בנים ונכדים שנשאו את לפיד הגדוד והעבירו אותו מדור לדור. 

סיפורו של גדוד חרב הינו גאווה לעדה ולמדינה, מודל לגבורה ולתעוזה, על סיפורי האומץ של הלוחמים בוודאי נקרא בספר, כך גם על הקצינים שצמחו ממנו, פיקדו על מיטב יחידות החי"ר בצהל, ניפצו את תקרת הזכוכית והגיעו לדרגות הבכירות ביותר. נקרא את סיפורי חללים, את מורשת הקרב של הגדוד שהותירה אחריה משפחות שכולות כואבות, אך הביאה ביטחון למדינת ישראל. 

הסיפור של גדוד חרב מקיף את גבולות מדינת ישראל, אבני היסוד של הגדוד לחמו עוד בצפון, נדדו לכל הגזרות: רצועת עזה, חצי האי סיני, הערבה, הבקעה, איו"ש ורמת הגולן, וחזרה לחטיבת 300. כמה סמלי כי גדוד חרב סיים את דרכו בחטיבה 300, שם נחנך לא מזמן חדר זיכרון לחללים. 

קהל נכבד , למעשה זה הספר הראשון שנכתב בתולדות מדינת ישראל, לא על הקשר היהודי הדרוזי, אלא על הלוחמים הדרוזים בצבא הגנה לישראל. עמל של שנים רבות, נבירה בארכיונים ואלפי שעות תיעוד וראיונות, הביאו לראשונה ספר ראוי, שצריך להיות חובה בכל ספריה ובכל בית בישראל, גם ספר חובה בבתי ספר בכדי שיכירו וילמדו את הסיפור הדרוזי במדינת ישראל. 

לזכותו של צה"ל ומשרד הביטחון יש לומר כי הבטיחו וקיימו, גם אם המדובר בדברים לא גדולים. מילים נדירות במדינת ישראל... הובטח לכתוב את הספר עם פיזור הגדוד, והנה לנו השקתו היום, הובטח להקים את בית הלוחם הדרוזי – יש לו מסגרת תקציבית ולמיטב ידיעתי המכרז לביצוע העבודות יצא לדרך.

סרטון דברי שייך מוופק טריף ומג"ד הגדוד לשעבר האייל סאלח

בכל פורום ממשלתי אני אומר: הלוואי וכי משרדי הממשלה ורשויות המדינה, פועלים כפי שצה"ל פועל. לו היה כך הדבר, מרבית הבעיות אצל בני העדה הדרוזית היו באות על פתרונן. 

אומנם אנו בערב חגיגי, אך אבקש מהאורחים המכובדים, להמשיך ולעזור לחיילים בני העדה הדרוזית, החיילים של כולנו, חיילי המדינה, גם במסגרות האזרחיות, בין אם זה בלימודים אקדמאיים או בפתרונות דיור.

העדה הדרוזית היא חלק מהסיפור הישראלי, לא רק מהסיפור הצהלי. הייתי רוצה כי הספר הבא שייכתב יהיה פריצת הדרך של הצעירים הדרוזים באקדמיה, בכלכלה ובתעשייה בישראל. התשתית כבר נכתבה, בתי הספר שלנו מובילים ברמה ארצית, בואו נעזור לבוגרים להמשיך ולהצטיין.  
 

תודה לכל מי שנטל חלק בהכנת הספר, תודה מיוחדת לעורך ולכותב הספר. תודה גם לאגף כוח אדם ומנהל אוכלוסיות שהובילו וליוו את כתיבת הספר לאורך השנים האחרונות.  

תודה רבה למארגני ערב מכובד זה וערב טוב".

דבריו של אל"מ שאדי עותמאן וטקס חלוקת תעודות למג"דים