עלייה של 50% במקרי רצח נשים

 

דו"ח התצפית הישראלית על רצח נשים לשנת 2022, בשנת 2022 נרצחו 24 נשים בישראל. נתון זה מייצג עלייה של 50% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. 

 

שתי נשים נרצחו בממוצע בחודש, לעומת 1.3 בממוצע בחודש אשתקד. מחצית מהנרצחות היו מהמגזר הערבי אשר מהווה 21% מהאוכלוסייה הכללית. 12 מכלל הרוצחים הודו או הואשמו במעשיהם. בשאר המקרים הוטל צו איסור פרסום על פרטי החקירה, או זהותו של הרוצח טרם נקבעה. 58% מהרציחות בוצעו ע"י בני זוגן, והרב הניכר של החשודים הם חברי משפחה. לראשונה, שתי נשים נרצחו ע"י גבר מרקע אתני אחר (על רקע מגדרי ולא על רקע לאומני). המגמה של רצח אמהות (מטריסייד) ממשיכה.

 

"לאחר ירידה במספרים בשנה שעברה, השנה יש עלייה משמעותית של מקרי "פמיסייד" , שהוא רצח של נשים על ידי גברים בשל היותן נשים", מדווחת פרופ' שלוה וייל, מביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

 

עוד נמצא בדו"ח כי:

• מחצית הקורבנות (50%) הן ממוצא יהודי, והמחצית השנייה הן מהמגזר הערבי, כולל מוסלמיות, בדואיות, דרוזיות ונוצריות.

 

• גיל הנרצחות הממוצע עמד על 38.1 שנים. הנרצחת הצעירה ביותר הייתה בת 14 בעוד המבוגרת ביותר הייתה בת 68. הגיל הממוצע של הרוצח עמד על 39 שנים, כאשר החשוד הכי צעיר היה בן 19 והכי מבוגר היה בן 65.

 

• רוב מקרי הרצח בוצעו על ידי דקירה (37.5%), ורבע מהמקרים על ידי ירי. שאר המקרים כללו השלכה מגובה, מטען חבלה, (ובמקרים שטרם פוענחו) ע"י תלייה ואספקת סמים.

 

• ב-33% מהמקרים הייתה לנרצחות היכרות מוקדמת של הרשויות, בכמה מקרים הקורבן הייתה מוכרת לרווחה על רקע תלונות על אלימות ובמקרה אחת על רקע כלכלי. במקרים אחרים היה ידוע שהרוצח בעל עבר פליל או מחלות נפש (20%).

 

• ב-36% מהמקרים נכח לפחות ילד אחד של הקורבן בעת האירוע. בשני מקרים נכחו גם שכנים ובמקרה אחד נכחה האם.

 

• שניים מהרוצחים התאבדו לאחר האירוע. לחמישה רוצחים נוספים היה ניסיון התאבדות.

 

 

פרופ' וייל הזהירה מפני העלייה החדה במקרי האלימות: "לפני שנתיים צפינו בעלייה ברציחות נשים בישראל כתוצאה מהסגרים בעת הקורונה. השנה אין סגר אבל יש עלייה בפמיסייד, בעיקר על רקע סכסוך בין בני זוג, או בני זוג לשעבר. יש גם מקרים של רצח על ידי בנים שרוצחים אימהות. כל מקרה של רצח אישה הורס משפחה שלמה. חייבים לעצור את האלימות ולעקור תופעה מחרידה זו".

 

 

עוד מוסיפה פרופ' וייל: "לא יתכן שמחצית מקרי הפמיסייד בישראל הם בקרב ערביי ישראל/פלסטינים אשר מהווים 21% מהאוכלוסייה הכללית. יתכן שניתן לקשר עלייה זו למגמת העלייה הכללית של אלימות במגזר הערבי, כאשר כ-120 איש נרצחו השנה, ומתוכם 14 נשים (12%). 12 נרצחו בגלל סיבות משפחתיות או מגדריות ועוד שתיים שנרצחו מירי תועה. חשוב לציין כי ישנם מקרי רצח נשים שטרם פוענחו ע"י משטרת ישראל, אבל שיעור פענוח תיקי רצח נשים בחברה הערבית נמוך יותר מפענוח בקרב האוכלוסייה היהודית".

 

 

 

התצפית הישראלית על רצח נשים, שהוקמה בשנת 2020, שואפת להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים על רצח נשים בישראל ולעבד אותם באופן אובייקטיבי ונטול אינטרסים. הדו"ח מתעד מקרי פמיסייד בשנה קלנדרית אחת מתחילת השנה ועד סופה. לראשונה, לאור החשיבות של הנושא במגזר הערבי,  הדו"ח  מופץ בשלוש  שפות: אנגלית, עברית וערבית.

 

 

פמיסייד מוגדר בספרות כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים. לאור כך, בדו"ח זה לא נכללו מקרי רצח נשים על רקע תאונה, רשלנות או פלילים, ובניגוד לגורמים אחרים, הוא אינו מתעד כל רצח אישה בישראל במהלך השנה. הדו"ח כולל קורבן אחת מתחת לגיל 18 שנרצחה יחד עם אמה.

 

 

מתודולוגיה ואיסוף נתונים: מסד הנתונים בדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל, ראיונות והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים, שהם לא רק נתוני משטרת ישראל.

 

 

הזהות האתנית של הקורבן והרוצח: מחצית מהנרצחות (50%) היו מהמגזר הערבי (כולל דרוזיות, נוצריות, מוסלמיות ובדואיות) ומחצית היו יהודיות . ניתן לקשר עלייה זו למגמת העלייה הכללית של אלימות במגזר הערבי, כאשר בשנת 2022 נרצחו כ-120 איש (לפי נתוני 'יוזמות אברהם'), ומתוכם 14 נשים (12%). 12 נרצחו בגלל סיבות משפחתיות או מגדריות ושתיים נרצחו מירי תועה. לראשונה השנה, שני קורבנות פמיסייד נרצחו על ידי רוצח מרקע אתני אחר. בשאר המקרים זהותה האתנית של הנרצחת הייתה זהה לזו של הרוצח או החשוד.

 

 

חשוב לציין כי ישנם מקרי רצח נשים  שטרם פוענחו ע"י משטרת ישראל, כאשר שיעור פענוח תיקי רצח נשים בחברה הערבית נמוך יותר מפענוח בקרב האוכלוסייה היהודית.

 

 

זיקה משפחתית לרוצח: ב 79% מהמקרים הקורבן הכירה את הרוצח או החשוד. וברוב המקרים (58%) הרוצח היה בן זוגה של הנרצחת. במקרים רבים, הרצח בוצע על רקע קנאה וכנראה מה שמכונה "כבוד המשפחה". בארבע מקרים (16.6%) הרוצח היה בנה של הנרצחת ובמקרה אחד אב רצח את בתו.

 

 

גיל הקורבנות והרוצח: גיל הנרצחות הממוצע עמד על 38.1 שנים. הנרצחת הצעירה ביותר הייתה בת 14 בעוד המבוגרת ביותר הייתה בת 68. הגיל הממוצע של הרוצח עמד על 39 שנים, כאשר החשוד הכי צעיר היה בן 19 והכי מבוגר היה בן 65.

 

 

כלי הרצח: רוב מקרי הרצח בוצעו על ידי דקירה (37.5%), ורבע מהמקרים על ידי ירי. שאר המקרים כללו השלכה מגובה, מטען חבלה, (ובמקרים שטרם פוענחו) ע"י תלייה ואספקת סמים.

 

 

היכרות של הרשויות: ב 33% מהמקרים הייתה לנרצחת היכרות מוקדמת של הרשויות, ביניהם קורבנות שהיו מוכרות לרווחה על רקע תלונות על אלימות, ואחת על רקע כלכלי. במקרים אחרים רבים ידוע כי לרוצח היה עבר פלילי או מחלות נפש (20%).

 

 

נוכחות קרוב משפחה: ב36% מהמקרים נכח לפחות ילד אחד של הקורבן בעת האירוע. בשני מקרים נכחו גם שכנים ובמקרה אחד נכחה האם.

 

 

התאבדות/ניסיון התאבדות של הרוצח: שני רוצחים התאבדו לאחר האירוע. לחמישה רוצחים נוספים היה ניסיון התאבדות.