"בעלי דירות לא רוצים להשכיר לנשים נפגעות האלימות"

בדיון לסיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות נחשף
 

נציגת משרד השיכון נדרשה לחזור למשרד ולפעול לעדכון התעריפים והשיבה: "ניסינו, זה לא צלח". בדיון התברר כי סבסוד שכר הדירה עומד על 1370 ₪ לחודש והוא יורד בכל שנה. במשרד השיכון בישרו מנגד כי נוהל חדש במשרד מאפשר לאישה שעדיין לא מוכרת ברווחה כנפגעת אלימות במשפחה לקבל סיוע ראשוני לשלושה חודשים. ח"כ קריב: "לא ייתכן שאישה עם שבעה ילדים תקבל סבסוד כמו אמא לילד אחד".

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ג') דיון בנושא סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה. יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה פתחה את הדיון ואמרה: "אנחנו מכירים את סוגי האוכלוסיות הזכאיות לדיור ציבורי כמי שממתינים בתור לדירה או כמי שמסתעיים בסבסוד שכר דירה. אני מכירה את התורים הארוכים ומכירה גם דירות ריקות שלא נגישות לנשים יוצאות מעגל האלימות. הנתונים לא מזהירים, למעלה מ-30% מאותן נשים חוזרות לבעל המכה כתוצאה מהתמודדות כלכלית קשה. הובלנו תיקון להגדלת מענק לנשים יוצאות מקלטים".
 

ליאת גואלי מנהלת תחום פרט וחריגים במשרד השיכון: "נפגעי אלימות זכאים לבחון זכאות לדיור ציבורי וזה גם עולה בוועדות חריגים". היו"ר: "מה אתם עושים למען נשים יוצאות ממעגל האלימות?". גואלי: "יש לנו מסלול מהיר בסיוע לשכר דירה ל-36 חודשים של 1370 ₪ לחודש. הסכום הזה הוא לשנה ולאחר מכן הוא יורד בכל שנה. אני מסכימה שזה לא מספיק. זה נוהל בשיתוף משרד הרווחה שלפיו הם מגדירים מי נפגעת אלימות".
 

ח"כ קריב שאל את גואלי: "מבחינתכם אישה שצריכה קורת גג ל-7 ילדים דינה זהה לאישה עם ילד אחד? זה נשמע שבקריטריונים של המשרדים אין התייחסות לשאלת גודל המשפחה. לכולנו ברור ש-1370 זה לעג לרש". גואלי: "מסכימה. עדכנו בשנה האחרונה את הנוהל שלנו כך שגם נשים שעדיין לא הוכרו ברווחה כנשים מוכות יקבלו סיוע ל-3 חודשים עד שהרווחה תכיר בהם. אנחנו רק מבקשים איזושהי הוכחה, תלונה במשטרה או משהו".
 

ח"כ קריב: "צריך להסתכל על הסיוע בשכר דירה כחלק ממעטפת רחבה יותר שעוזרת לנפגעת האלימות לחזור לחיים. ברור שצריכה להיות מדרגה מסוימת שרשויות צריכות להגדיר אישה שסובלת מאלימות בזוגיות כמי שזכאית לדיור ציבורי בלי הבחנה כלכלית ואם לא אז שיהיה סיוע מקסימאלי בשכר דירה. לצערי כל הניסיונות שלא באמצעות חקיקה כשלו. בהצעת חוק שירשתי ואני מקדם, כל אישה ששהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות מוגדרת כזכאית אוטומטית לדיור ציבורי. הנושא הכלכלי הוא פקטור מרכזי. כל מי שנכנסה למסלול הקשה הזה ויש רסיס של תקווה צריך לתת לו את הסיוע הנדרש".
 

היו"ר: "אם אישה מבקשת עזרה כנראה שהיא גם סבלה מאלימות כלכלית לצד הפיזית. חברה סיפרה לי שהיא ניסתה לברוח מבן זוגה והיא מצאה מפלט ולבסוף הייתה רעבה ללחם ולכן חזרה לבן זוגה והיא רוצה לעזוב שוב רק כשיהיה לה מספיק כסף". ח"כ מתי צרפתי הרכבי: "אנחנו כחברה צריכים לפעול כלפי האוכלוסיות המוחלשות בחמלה וזה מה שצריך להניע אותנו ואסור שהשיקול הכספי ימנע מאישה לצאת ממעגל האלימות". ח"כ תמנו שטה: "הקופה הציבורית צריכה להשקיע פה. זאת לא טובה ולא צדקה. בשביל זה קיים השיכון והדיור הציבורי". ח"כ קריב: "הדיור הציבורי לא קיים". היו"ר: "אז נשנה ונתקן את זה".
 

חברי הכנסת למדו מעידו אבגר חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת כי תעריפי הסיוע של משרד השיכון לנושא לא עודכנו מ-2002 וזעמו: "למה כשמדובר בנשים אין צורך לעדכן?", שאלה היו"ר, "זאת בושה וחרפה. הנוהל הזה שווה לפח. היום יותר מתמיד מחירי השכירות בלתי אפשריים. אתם צריכים לחזור לסמנכ"לית שלכם ולחזור עם סכומים מעודכנים לקראת התקציב".  גואלי: "ניסינו, לצערי זה לא צולח".
 

נעמי שניידרמן מנ"כלית עמותת אישה לאישה: "התבחינים כבר ישנם, אנחנו נמצאים רגע לפני התקציב. מתי יפסיקו להגיד לי שזה ככה ושכר הדירה באותו הזמן רק עולה?". היו"ר פנתה לרונית צור מנהלת תחום דיור חוץ ביתי במשרד הרווחה: "בישרתם לי שיהיו 40 דירות מעבר וגילינו שזה עדיין על 20 ולא כפי שהובטח. למה?". צור השיבה: "אם אין דירה פנויה אנחנו עושים הרחבה לפי הצורך". היו"ר: מה עם ההבטחה שכתובה שחור על גבי לבן. אתם לא תעשו לעג מהכנסת". צור: "הרחבה גורפת פוגעת בעמותות אם מחזיקים דירה וצוות לדירה ריקה זה פוגע. יש מדיניות משרד".
 

ח"כ קריב: "לא רק שלא מורחבים מעגלי הזכאות גרעתם אלפי נשים נפגעות אלימות ממעגל הזכאים. אישה שסובלת מאלימות קשה מתועדת ולא עומדת בקריטריונים הרגילים לא יכולה לפנות לוועדת החריגים? אז בעצם גרעתם ונתתם גזר קטן של שלושה חודשים אבל נתתם להם נבוט גדול". ח"כ תמנו שטה: "גברת צור, שיקרתם?" צור: ההסתכלות היא במכלול הצרכים במסגרת התקציביות". עפרה ג'ניאו: "על פי המכרז בדירות המעבר אמורות לגור 2 נשים עם ילדיהן בדירה אחת ואין לזה היתכנות ואז אנחנו שמות רק אישה אחת לדירה וזה על חשבוננו. צור אמרה שהם פותחים דירות לפי צרכים אז נשאלת השאלה האם אנו יכולים לפתוח דירות על פי התקצוב כי אז נפתח דירות והאם נקבל את התקצוב ממשרד הרווחה לפי הצרכים? היום יש לנו תקצוב מ-22 מסגרות וזה אמור לשרת 24 נשים וחצי מהסגרות האלה על חשבוננו".
 

דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי: "אני קצת מתכווץ פה. המצב נהיה הרבה יותר גרוע. ועדת חריגים כמעט חוסלה והנשים לא יכולות לעבור דרך ועדת חריגים. זה נמצא בבג"צ כרגע והוא דורש ממשרד השיכון להביא תבחינים חדשים והם צריכים לכלול נשים נפגעות אלימות". גואלי: "אנחנו בוחנים זאת בימים אלה".

גיגי: "הטענה של משרד האוצר שאם הם יעלו את הסיוע בשכר הדירה אז מחירי השכירות יעלו ואתם יודעים מה הם צודקים? מודל הסיוע הזה בשכר דירה כושל. לא רוצים להשכיר לנשים נפגעות האלימות דירות, אין להן ערבויות, גם כשמשכירים להם דירה היא חורבה שאי אפשר לחיות בה". טלי רוזנפלדר מנהלת תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה: "אנחנו מכירים בצורך לסייע לנשים בשכר דירה אין ספק שלנשים יוצאות אלימות יש קושי לשכור דירה בקהילה ואנחנו תומכים בהעלאת הסיוע".