544 מהחשודים שלהם נפתח תיק בגין עבירת מין היו קטינים
במהלך 2021 הוגשו 4,434 כתבי אישום, נפתחו במחוזות הפרקליטות 28,945 תיקים, על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה. עליה של 62% במספר הנאשמים בעבירות נשק, בעיקר בחברה הערבית, מח"ש הגישה 26 כתבי אישום נגד שוטר אחד או יותר בגין עבירות שימוש בכוח במסגרת התפקיד.
דו"ח הסיכום השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2021. הדו"ח השנתי מתפרסם זו השנה השביעית, והוא משקף את מגוון הנושאים והאתגרים עימם מתמודדת הפרקליטות.
בדו"ח שמתפרסם השנה מתוארים תהליכי עבודה משמעותיים שנערכו בפרקליטות בשנה החולפת, במסגרתם שולבו אלמנטים של שיתוף הציבור, הכוללים דרכי שיתוף וולונטריות שלקחה על עצמה הפרקליטות (וביניהן השקת יישומון "פרקליטות מקוונת"), פרסומים יזומים באתר הפרקליטות וברשתות החברתיות, דרכי שיתוף המתחייבות מכוח הדין (כגון טיפול בבקשות חופש מידע), ומיזם פרסום הנחיות מינהליות של הפרקליטות. נקיטת מהלכים של הגברת השקיפות וחשיפת העשייה הפרקליטותית כלפי הציבור, וכן הליכי שיתוף הציבור ושמיעת עמדותיו, נועדו לשפר את עשיית הפרקליטות ולהתאימה לצורכי הציבור.
לצד זאת, נוכח המציאות הקשה שהתפתחה במדינת ישראל של אלימות גואה ופשע משתולל בחברה הערבית בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת שמה הפרקליטות דגש מיוחד גם על צמצום תופעות אלו. בתוך כך, נערכה הפרקליטות לקידום מטרות החלטת הממשלה בעניין זה ויישום עקרונותיהן, באמצעות הגברת האכיפה בחברה הערבית, הן במסגרת אכיפה פלילית "קלאסית" והן במסגרת כלי אכיפה מגוונים מתחומי המשפט הכלכלי והאזרחי.
מנתוני הדו"ח עולה, כי בהשוואה לשנת 2020 ניכרת עלייה של 24% במספר הנאשמים שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות נשק, ועלייה בשיעור 62% ביחס לשנת 2019. במהלך שנת 2021 הסתיימו ההליכים המשפטיים בעניינם של כ-790 נאשמים שעמדו לדין בגין עבירות נשק, לעומת 650 נאשמים בלבד בשנת 2019 וכ-670 בשנת 2020. כ-95% מהנאשמים בעבירות נשק שההליכים בעניינם הסתיימו בשנת 2021 הורשעו.
את עריכת הדו"ח ופרסומו הוביל עו"ד חגי בנימין מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה.
נושאים ונתונים בולטים המופיעים בדו"ח
כוח אדם
בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2021 כ-2,075 עובדים, מתוכם 1,147 פרקליטים, 377 מתמחים, 265 עובדים מינהליים, 137 סטודנטים, 104 בני שירות ו-45 חוקרי מח"ש.
כ-63% מכוח האדם משתייך לחטיבה הפלילית בפרקליטות וכ-37% לחטיבה האזרחית.
הפרקליטות היא ארגון בהובלה נשית מובהקת. כ-70% מכלל העובדים והעובדות
בו הן נשים וכ-30% הם גברים. כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ'רקסית.
בשנת 2021 גדל מספר עובדי הפרקליטות בני החברה החרדית בשיעור של כ-8%. נכון לסוף שנת 2021 חלקם היחסי של בני החברה החרדית מהווה 2.7% מכלל עובדי הפרקליטות.
עובדים המשתייכים לקבוצות הייצוג ההולם אינם מועסקים רק במשרות הייעודיות שהוקצו להן, אלא השילוב נעשה גם מעבר לכך.
תיקי פרקליטות שנפתחו
במהלך 2021 נפתחו במחוזות הפרקליטות 28,945 תיקים, על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה. כ-35% מתוכם סווגו מראש ע"י המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום.
כ-8% מתוך כ-29 אלף תיקי הפרקליטות שנפתחו כללו לפחות חשוד אחד שהוא קטין (בן פחות מ-18). כ-69% מתיקי הקטינים טופלו כבר באותה שנה, וזאת כפועל יוצא של הדגש ששמה הפרקליטות על קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, נוכח ההבנה שלחלוף הזמן השפעה ניכרת על חייו של קטין.
בכ-40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו בשנת 2021, סעיף העבירה החמור ביותר שיוחס על ידי המשטרה לאחד מהחשודים בתיק עסק בעבירות אלימות, 14% בעבירות מין, 6% בעבירות רכוש וכ-8% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי.
בכ-54% מהתיקים התקבלה הכרעה סופית בתוך כחודש ימים ממועד קבלת התיק מהמשטרה.
ב-2021 התקבלה החלטה סופית (להגיש כתב אישום, לסגור את התיק או לסיים את ההליך בהסדר מותנה) ב-20,693 תיקים (שנפתחו באותה שנה או לפני כן). 39% מהם הם תיקים שהמשטרה סברה כבר עם העברתם לפרקליטות שאין מקום להעמיד בגינם לדין. על אף שהפרקליטות בוחנת גם תיקים אלו לעומק ולעיתים החלטתה שונה מעמדת המשטרה, הרי שהפוטנציאל להגשת כתב אישום בהם הוא, ככלל, נמוך מאוד. מתוך 61% הנותרים (12,673 תיקים), ב-32% הוחלט להגיש כתב אישום, ב-66% הוחלט לסגור וב-2% נוספים הוחלט לסיים את התיק בהסדר מותנה.
מדובר בעלייה באחוזי הגשת כתבי אישום ביחס לשנת 2020 (אז בכ-69% מהתיקים שהתקבלה בהם החלטה סופית, ההחלטה הייתה לסגור את התיק ללא העמדה לדין וב-29% הוחלט להגיש כתבי אישום).
בשנת 2021 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-16,473 תיקים נגד כ-24,950 חשודים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום (מדובר בתיקים שנפתחו ב-2020 ולפני כן). ב-55% מהתיקים שנסגרו העילה הייתה חוסר ראיות, 20% נגנזו בעילה של היעדר אשמה ו-18% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין.
כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים
4,434 כתבי אישום הוגשו בשנת 2021 (לא בהכרח בגין עבירות שבוצעו בשנה זו), עלייה של כ-4% ביחס ל-2020 וכ-10% יותר משהוגשו בשנת 2019. בכ-32% מהם סעיף העבירה הראשי (והחמור ביותר) בכתב האישום עסק בעבירת אלימות, כחמישית בעבירות מין, כ-10% בעבירות נשק ואמל"ח וכ-8% בעבירות סמים. כ-14% מכתבי האישום הוגשו נגד קטינים.
לגבי כ-90% מהנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2021 נפסק כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם בכתב האישום. כ-2% מהנאשמים זוכו ובכ-4% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מהאישום.
74% מהנאשמים שההליך בעניינם הסתיים בשנת 2021 חתמו על הסדר טיעון במסגרתו הודו בביצוע המיוחס להם. נאשמים אלה מהווים 83% מכלל הנאשמים שהורשעו (או שנקבע כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם מבלי שהורשעו).
ערעורים פליליים
בשנת 2021 הוגשו בסך הכל 3,036 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים.
באותה שנה ניתנו פסקי דין ב-560 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון. 57 מהם הוגשו על ידי המדינה ו-503 הוגשו על ידי הנאשמים.
בשנת 2021 התקבלו פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים ב-468 ערעורים על תיקים שנוהלו על ידי הפרקליטות בבתי משפט השלום. כ-77% מתוכם הוגשו על ידי הנאשמים, בעוד שכ-23% מהם על ידי המדינה.
עררים
הדין הפלילי מקנה למתלוננים זכות להגיש ערר נגד החלטות של גופי החקירה והתביעה בין השאר בדבר סגירת תיקים. כמו כן, חשודים רשאים להגיש ערר לשינוי העילה בגינה נסגר תיק החקירה בעניינם. עררים אלה מטופלים בשלב ראשון במחוזות הפרקליטות הפלילית, אשר קיבלו את ההחלטה באותם תיקים. בשלב שני, הם עוברים לטיפול יחידת העררים בפרקליטות המדינה, שבוחנת את התיק לעומקו. טיפול בערר כולל למעשה בחינה מחדש של כל חומרי החקירה בתיק וההחלטה שהתקבלה בו, ולעיתים אף מתבצעים השלמות חקירה, דיונים, ראיונות ושימועים.
במהלך שנת 2021 התקבלו החלטות בכ-1,188 עררים על סגירת תיקים שטופלו ע"י היחידה. בכ-11% מהתיקים התקבל הערר. כמו כן, בשנת 2021 התקבלו החלטות ב-61 עררים על עילת הסגירה של תיק החקירה. בכ-30% מתוכם התקבל הערר ושונתה עילת הסגירה בהתאם לבקשתו של הפונה.
עבירות מין
הפרקליטות רואה בטיפול בעבירות המין שליחות של ממש בהגנה על הציבור ובמתן מענה לנפגעי העבירה. בשנים האחרונות קיים שיח ציבורי ער בנושא התמודדות ההליך הפלילי עם התופעה הקשה בארץ ובעולם. הפרקליטות מייחסת חשיבות למעורבות הציבורית ולקיום שיח מתמיד בנושא זה עם נפגעי ונפגעות העבירה, ארגונים העוסקים בתחום, עורכי דין המייצגים בתיקים אלה, גופי מחקר ומשרדי ממשלה אשר עוסקים בהיבטים שונים של התופעה.
בשנת 2021 נפתחו בפרקליטות 3,815 תיקים שכללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,222 חשודים (נתונים דומים לנתוני שנת 2020).
544 מהחשודים שלהם נפתח תיק בגין עבירת מין היו קטינים.
כרבע מהתיקים הללו (900 תיקים) סווגו מראש על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום והועברו לטיפול הפרקליטות משום שלה הסמכות להכריע בהם.
ב-32% מהתיקים (אשר לא סווגו על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה) הוחלט על הגשת כתב אישום. ב-67% מהמקרים הוחלט לסגור את התיק בלא העמדה לדין. מדובר בעלייה באחוז ההחלטות בדבר העמדה לדין ביחס לשנת 2020 (אז עמד שיעור ההעמדה לדין על 29.5%).
בשנת 2021 למעלה מ-50% מכתבי האישום שכללו עבירת מין הוגשו לצד בקשה למעצר עד תום ההליכים או בקשה לשחרור בתנאים מגבילים. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנת 2020 (42%). הסיבה נובעת מכך שפעמים רבות קיים צורך במעצר הנאשם לאורך ההליך הפלילי, כאמצעי להגנה על הציבור בכלל ועל נפגע העבירה בפרט.
בשנת 2021 הסתיימו 679 הליכים שיפוטיים שהתנהלו נגד 696 נאשמים בעבירות מין בבתי משפט השלום ובתי משפט מחוזיים (בהליכים שהחלו באותה שנה או קודם לכן).
לגבי כ-83% מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2021, נקבע כי הם ביצעו את העבירה המיוחסת להם: כ-77% מהנאשמים הללו הורשעו באופן מלא או חלקי, ולגבי כ-6% נוספים נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך יש להימנע מלהרשיעם, מרביתם קטינים.
מתוך הבנה של המורכבות האינהרנטית הקיימת בתיקי עבירות המין, בין היתר בשל הקושי של נפגעי העבירה בניהול ההליך, עמדת נפגע/ת העבירה מהווה את אחד השיקולים המכריעים בנוגע להגעה להסדרי טיעון. שיעור הסדרי הטיעון בתיקי עבירות מין נמוך בהשוואה לנתון המקביל לגבי כלל העבירות.
בשנת 2021 הוצג לבית המשפט הסדר טיעון (שכלל הודאה באשמה) בעניינם של 445 נאשמים בעבירות מין שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים באותה שנה. נאשמים אלה מהווים כ-77% ממי שהורשעו או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה וכ-64% מכלל הנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2021 בתיקי עבירות מין (לעומת כ-83% וכ-74% מהנאשמים בכלל העבירות, בהתאמה).
בשנת 2021 הסתיימו ההליכים השיפוטיים נגד 251 נאשמים בעבירות מין, בלא שהוצג לגביהם הסדר טיעון. בכ-53% מהמקרים הללו ההליך הסתיים בהרשעה חלקית או מלאה, או בקביעה שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה. כ-15% מהנאשמים הללו זוכו.
הפרקליטות פועלת להגן על הציבור מפני עברייני מין גם לאחר סיום ההליך הפלילי. לאחר ריצוי העונש ולקראת שחרורם ממאסר של מי שהורשעו בעבירות מין, היא פועלת להוצאת צווי פיקוח ומעקב. בשנת 2021 הגישה הפרקליטות 681 בקשות לפיקוח על עברייני מין, ופרקליטי המחוזות הפליליים השתתפו ב-1,836 דיונים בבתי המשפט בנושא זה.
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) הינה מחלקה בפרקליטות המדינה. מדובר בגוף עצמאי, חיצוני ובלתי תלוי במשטרה, שבו משרתים חוקרים, פרקליטים ועובדי פרקליטות. בסמכות מח"ש לחקור חשדות לעבירות פליליות שבוצעו בידי שוטרים ואשר העונש בצידן עולה על שנת מאסר אחת. מח"ש מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות ע"י אנשי שב"כ במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועמ"ש (ולמעט תלונות נחקרים). בשנת 2021 הגישה מח"ש 68 כתבי אישום, ונחתמו 21 הסדרים מותנים.
מתוך 536 תיקים שנסגרו ללא העמדה לדין וללא הסדר מותנה, 189 תיקים הועברו למחלקת משמעת במשטרה להמשך טיפול במישור המשמעתי. מחויבותה של מח"ש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו כמחצית מכתבי האישום הם בגין עבירות אלימות.
בשנת 2021 הגישה מח"ש 26 כתבי אישום (נגד שוטר אחד או יותר) בגין עבירות שימוש בכח במסגרת תפקיד, המהווים 72% מכלל כתבי האישום בשנה זו בגין עבירות אלימות. מדובר בנתון דומה לשנת 2020 (אז הוגשו 24 כתבי אישום בגין עבירות אלימות במסגרת תפקיד, שהיוו 75% מכלל כתבי האישום שהוגשו בשנת 2020 בגין עבירות אלימות).
בהתאם להנחיית פרקליט המדינה בעניין העמדה לדין בתיקי שימוש בכוח שלא כדין על ידי שוטרים, בשנת 2021 העבירה מח"ש 44 תיקים שנגעו לשימוש בכוח שלא כדין במסגרת התפקיד למחלקת משמעת במשטרת ישראל עם הוראה מחייבת להעמדה לדין משמעתי. זוהי עלייה של 52% לעומת מספר התיקים שהועברו בשנת 2020 (29 תיקים).
מתוך 55 תיקים שההליכים השיפוטיים בהם הסתיימו בשנת 2021, כ-71% הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, וכ-14% נוספים בקביעה כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע. כ-4% מהמקרים (2 נאשמים) הסתיימו בזיכוי.
בעניינם של 31 נאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2021, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון שכלל הודאה באשמה.
מח"ש הציגה פחות הסדרי טיעון בהשוואה ליתר מחוזות הפרקליטות (56% מהנאשמים שעניינם הסתיים, לעומת 74% בכלל המחוזות). מכאן גם שמשך הזמן לניהול תיקי מח"ש הינו ככלל ארוך באופן יחסי.
יחידת הסייבר
בשנת 2021 נפתחו 164 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, העוסקים בעבירות שהתרחשו במרחב המקוון. ניתן לראות כי מגמת העלייה של השנים האחרונות המשיכה גם בשנת 2021 עם עליה של כ 14% במספר התיקים.
בשנת 2021 נפתחו ביחידת הסייבר 55 תיקים בעבירות מקוונות ממניע כלכלי (קטגוריה הכוללת עבירות מרמה והונאה, הלבנת הון ועבירות מס), המהווים כ-33% מכלל התיקים שנפתחו ביחידה. מדובר בעליה משמעותית ביחס לשנת 2020, אז מספר התיקים עמד על 23 והיווה 16% מכלל התיקים שנפתחו ביחידה.
בשנת 2021 הוגשו 47 כתבי אישום. מדובר בעליה של 11% לעומת שנת 2020, אז הוגשו 42 כתבי אישום. 41% מכתבי האישום שהוגשו בשנת 2021 כללו עבירות מין.
בשנת 2021 הגישה יחידת הסייבר כתבי אישום בגין הפצת תכנים מיניים של 276 נפגעות שונות, שתמונות וסרטונים מיניים בהם הן נחזות, הופצו ב"טלגרם" וב"דיסקורד". כמחצית מהתכנים המיניים שהופצו צולמו או נוצרו כאשר נפגעות העבירה היו קטינות, ואחוז משמעותי מתוכן היו מתחת לגיל 15.
בשנים האחרונות, החלה יחידת הסייבר בפרקליטות לפעול בשדה האכיפה הכלכלית המשולבת ובשנת 2021 חוליית האכיפה הכלכלית ביחידת הסייבר הביאה לנתוני שיא בתחום החילוטים, קנסות ושומות מס לחשודים ולנאשמים שטופלו במסגרת תיקי היחידה. בכלל זה, פעלה היחידה בשיתוף המטה ללוחמה כלכלית במשרד הביטחון, גופי מודיעין שונים, משטרת ישראל ויחידת החילוט – כנגד מימון טרור באמצעות נכסים וירטואליים.
שיתוף פעולה זה הוביל לחתימה של שר הביטחון על מספר צווי תפיסה מנהליים תקדימיים נגד עשרות ישויות אשר ביצעו פעילות של מימון טרור. כתוצאה מן הצווים, נתפסו מעל ל-320 סוגי מטבעות וירטואליים שונים. שווין של התפיסות הסתכם בסכום העולה על שלושה מיליון ₪, כאשר חלק מן הסכום כבר חולט על ידי בתי המשפט באופן סופי.
שיקום והליכים חלופיים
תכלית השיקום היא מניעת חזרתם של עבריינים למעגל הפשיעה לאחר נשיאת עונשם (רצידיביזם). השיקום הוכתר כיעד מרכזי של הפרקליטות, בהתאם למסקנות משנת 2018 של צוות התביעה בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים), שנועד לבחון את יישומן של המלצות דו"ח דורנר בנושא מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים. לפי תפיסת העולם העדכנית של הפרקליטות, האינטרס הציבורי הרחב אינו מתמצה בהעמדתו לדין של הנאשם ובמיצוי הדין עמו, אלא גם בפעילות יזומה להוצאתם וחילוצם של נאשמים ממעגל הפשיעה, כך שיהפכו לאזרחים נורמטיביים ומיטיבים בחברה.
יעד זה מחייב את הפרקליטות להיות אקטיבית ויוזמת בצמתים השונים לאורך ההליך הפלילי. בין היתר, עליה למפות ולאתר את המקרים המתאימים לניתוב למסלולים חלופיים ל"הליך הפלילי הקלאסי" כמו הסדרים מותנים או בתי המשפט הקהילתיים, וכן היא נדרשת לבחון הליכי שיקום בשלב המעצר או בשלבים מתקדמים של ההליך הפלילי.
בשנת 2021 הפנתה הפרקליטות לבתי המשפט הקהילתיים 55 נאשמים. זהו גידול של כ-22% לעומת שנת 2020 (שאז הופנו לבתי המשפט הקהילתיים 45 נאשמים). מרביתם של התיקים הללו נגעו לעבירות סמים (כ-47%) ואלימות (כ-35%).
רשויות התביעה מוסמכות להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו ("הסדר מותנה"), אם הוא יודה בעובדות המהוות את העבירה המפורטת בהסדר ויקיים את תנאי ההסדר שנערך עמו. כדי שניתן יהיה לערוך הסדר מותנה עם חשוד צריכים להתקיים מספר תנאים: מדובר בעבירה קלה יחסית (עבירה שאינה מסוג פשע), העונש שמתאים לחשוד (לדעת התובע) לא כולל מאסר בפועל, לחשוד אין רישום פלילי בחמש השנים שקדמו לביצוע העבירה, לא מתנהלים הליכים פליליים אחרים בעניינו, והדבר מתיישב עם האינטרס הציבורי.
פרקליטות המדינה מקדמת את השימוש באמצעי של הסדרים מותנים במקרים המתאימים לכך, בהתאם להמלצות צוות התביעה ליישום בחינת יישום דו"ח דורנר. בשנת 2021 עלה מספרם של ההסדרים המותנים שנחתמו בין חשודים לבין פרקליטות המדינה, כך שנחתמו עם 270 חשודים הסדרים מותנים (ב-204 תיקי פרקליטות שונים). מדובר בעלייה קלה ביחס לשנת 2020, אז נחתמו הסדרים מותנים ב-202 תיקי פרקליטות.
עיכוב הליכים
החוק מקנה ליועמ"ש את הסמכות לעכב את הליכי המשפט בעניינו של נאשם, בנסיבות המתאימות. הסמכות לעיכוב הליכים קיימת ממועד הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין. מרבית הבקשות מוגשות מטעם נאשמים, אך ישנן גם בקשות לעיכוב הליכים המוגשות מטעם התביעה. יצוין כי במקרים מתאימים, מועברים התיקים לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר טרם קבלת החלטה בתיק.
היחידה לעיכוב הליכים הינה יחידת מטה בפרקליטות המדינה המטפלת בבקשות לעיכוב הליכים המוגשות ליועמ"ש. בשנת 2021 הוגשו ליחידה 799 בקשות לעיכוב הליכים. מדובר בעליה של כ-2% לעומת שנת 2020 (אז הוגשו ליחידה 782 בקשות). כשליש מהבקשות נגעו לעבירות שעניינן איומים ואלימות וכרבע מהן עסקו בעבירות תכנון ובניה.
פטור מחובת דיווח אודות פגיעה בקטין על ידי אחראי
על פי סעיף 368ד לחוק העונשין, במקרים שבהם אדם או בעל מקצוע מקבל מידע אודות פגיעה בקטין על ידי אחראי, בן משפחה, או כשמדובר בפגיעה במוסד החינוכי בין קטינים (בעיקר פגיעה מינית, אלימות, התעללות או הזנחה), קמה חובת דיווח על המקרה לרשויות. ככלל, חובת הדיווח מובילה לפתיחה בחקירה פלילית, אולם עו"ס לחוק נוער רשאי לבקש פטור מדיווח ולפעול באמצעים אחרים, שאינם במסגרת ההליך הפלילי, אשר ממוקדים בהגנה על הקטין, ולעיתים קרובות כוללות הליך טיפולי ושיקומי לנפגע ולפוגע.
פטור מדיווח ניתן על ידי "ועדת פטור" אשר בראשה עומד פרקליט בכיר שמונה לתפקיד, ולצדו מכהנים קציני נוער מחוזיים ועו"ס מחוזית לחוק הנוער. בחטיבה הפלילית של הפרקליטות, פועלות 8 ועדות פטור מדיווח, המחולקות לפי מחוזות הפרקליטות הפלילית (בתוספת מחוז ש"י ולכיש).
החלטת הוועדה לתת פטור זמני או מלא מאפשרת עבודה טיפולית שיקומית במקום ההליך הפלילי, במקרים שבהם נראה כי ההליך הפלילי איננו ראוי או מתאים, וכי הוא עשוי לפגוע בקטין הנפגע. זאת, מתוך הבנה כי במקרים אלו נדרשת רגישות, תוך רתימת המעטפת של הקטין לטיפול ושיקום. במרבית המקרים, עוקבת הוועדה אחר התקדמות ההליך הטיפולי, תוך מעקב אחר ההגנה על הקטין, במעורבות הגורמים הטיפוליים בקהילה, ובחינת הטיפול בו ובפוגע.
בשנת 2021 נדונו בפני ועדות הפטור כ-1,700 בקשות לפטור. מדובר בהיקף משמעותי ביותר של מקרים שבהם נעשית עבודה שיקומית-טיפולית, בשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה, מתוך תפיסה של הרחבת המענה המקצועי חלף ההליך הפלילי "הקלאסי". במסגרת זו, שומעות הרשויות את רצונו של הקטין הנפגע, תוך גיוס המשפחה כולה להליך הטיפולי, מתן מענה למוגנותו ושימת הדגש על טובתו של הנפגע ושיקומו, זאת לצד התייחסות גם לעניינו של הפוגע והטיפול גם בו.
אכיפה כלכלית
מטה האכיפה הכלכלית, המנוהל ע"י המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), אחראי על גיבוש מדיניות הפרקליטות בתחום. המטה מהווה גם מוקד ידע ליחידות הפרקליטות השונות וכן לגופי האכיפה העוסקים בתחום. בשנת 2021 מטה אכיפה כלכלית נטל חלק במאמץ לאכיפה במגזר הערבי ע"י מיקוד, ריכוז מאמץ וקביעת יעדים ומדדים לתחום.
רוב יחידות הפרקליטות נוטלות חלק משמעותי במאבק הכלכלי בפשיעה החמורה. במסגרת זו, נטלו יחידות הפרקליטות חלק אינטגרלי בליווי חקירות ובהגשת בקשות חילוט, במטרה לשלול מעבריינים את טובת ההנאה שצמחה להם מביצוע עבירות חמורות. בין העבירות שהניבו לעבריינים טובות ההנאה, ניתן למנות עבירות סחיטה, מרמה, שוחד, מיסים ועוד.
היקף פעילות אכיפה כלכלית (בחתך לפי שנים במיליוני ₪).
אירועי "שומר החומות" ועבירות מכוח חוק המאבק בטרור
עם פרוץ אירועי "שומר חומות" באפריל 2021, משהתברר כי מדובר באירוע רחב היקף וייחודי, הוחלט בפרקליטות על היערכות מיוחדת. מתחילת המהומות בירושלים ובמהלך תקופת "שומר חומות", הגישה הפרקליטות כ-400 כתב אישום נגד כ-616 נאשמים.
נוכח חומרת האירועים, שכללו בין היתר, אירועי לינץ', פגיעה בתשתיות ובשירותים חיוניים, הצתות של מבנים, ירי והשלכות בקת"בים לעבר כוחות הביטחון או אזרחים, הוחלט לייחס במקרים המתאימים עבירות מכוח חוק המאבק בטרור, שנועד לתת כלים נוספים להתמודדות עם ארגוני טרור ומעשי טרור המבוצעים ע"י ארגוני טרור ויחידים.
במהלך תקופת "שומר החומות", הוגשו על ידי הפרקליטות כתבי אישום נגד 239 נאשמים בעבירות בנסיבות המחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני. אירועי שומר החומות כללו אירועים חמורים וקשים ממניע לאומני-אידאולוגי, מתוך מטרה לעורר פחד ובהלה בציבור ואשר יצרו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם או לפגיעה בתשתיות או בשירותים חיוניים. עקב כך, הוחלט ליחס במקרים המתאימים עבירות מכח חוק המאבק בטרור.
