החוק שימנע העסקת מורה שלמד ברשות הפלסטינית

 

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה בעל תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון ואליה הצטרפו חברי כנסת נוספים.

 

בהצעת החוק כתבו היוזמים כי בשנים האחרונות, ישנה עלייה בהיקף אזרחי ותושבי ישראל שרוכשים השכלה במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית ובהיקף בוגרי מוסדות אלו שמשתלבים במערכת החינוך בישראל. עוד הוסיפו כי הלימודים במוסדות אלה כוללים, במקרים רבים, תכנים אנטישמיים ואינדוקטרינציה שתכליתה שלילת קיומה של מדינת ישראל והסתה חמורה נגדה. לאור זאת, מבקשים המציעים לתקן את החוק לקבוע כי אדם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא יועסק כעובד הוראה במערכת החינוך בישראל.

 

בהצעת החוק מופיעות הוראות מעבר שלפיהן החוק לא יחול על מי שכבר נקלט כמורה לפני כן. בנוסף, מי שכבר השלים תואר אקדמי ברש"פ או את רובו (שנתיים לימודים), יוכל להיקלט במערכת החינוך בכפוך לכך שישלים תעודת הוראה במוסד להכשרת מורים בישראל בתוך שנתיים.

בהמשך הליך החקיקה ידונו חברי הכנסת לעומק בדבר אפשרות הערעור והשימוע של מורה על החלטת מנכ"ל המשרד בענינו.

היועצת המשפטית של ועדת החינוך עו"ד תמי סלע: "חקיקה שפוגעת בזכויות צריכה להתבסס על תשתית עובדתית ולא הוצג פה בדיונים בסיס עובדתי להצעת החוק. לא שמענו ביסוס לאמירה הגורפת שכל מי שלמד במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטיניים הוא בעל השפעה מזיקה על תלמידים. כמו כן, ניתן להשיג את התכליות ומטרת הצעת החוק, שהיתה הסכמה רחבה שיש בה חשיבות ותועלת, בדרכים מידתיות יותר." ח"כ עמית הלוי, מיוזמי הצעת החוק, התנגד לדבריה: "יש תשתית עובדתית עצומה".

 

נציגת משרד המשפטים לירון בנית ששון ביקשה שיינתנו מענים וחלופות למי שלא יבחר ללמוד ברש"פ וכן לוודא שיש מענה למחסור במורים שעלול להיווצר עם אישורו הסופי של החוק. מנהלת מחוז ירושלים במשרד החינוך כרמית הרוש: "יש לנו מענה ואין לנו חוסר. הפתרון שנבנה בהחלטת הממשלה נותן כיסוי, אפילו אקסטרא, בעת הצורך". ח"כ בוארון הרחיב על החלטת ממשלה 880, להוספת פרק שעוסק בבניית תכנית חינוכית להכשרת סטודנטים ממזרח י-ם: "מדובר במסלול מהיר ומלגות נדיבות למי שישלימו לימודיהם וישמשו כמורים. עד יום ירושלים התוספת הזאת אמורה להתקבל בממשלה."

 

ראש אגף החינוך הערבי בעיריית י-ם לארה מובאריכי: "כבר היום יש לנו מחסור של עשרות מורים בשנה ובהמשך נתמודד עם מחסור רציני יותר. אנחנו צופים לקבל מעל אלף כיתות חדשות בחמש השנים הקרובות וגם המעבר לתכנית הלימודים הישראלית מכריח אותנו להביא מורים איכותיים במתמטיקה, טכנולוגיה ומדעים. אנחנו תומכים בחוק אבל צריכים תקופת מעבר ארוכה יותר, של 3-4 שנים."

 
במהלך דיוני החקיקה אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "לא נשלים עם זה שאנשים שספגו שנאת יהודים כשרכשו השכלה ברשות הפלסטינית, במקום שמעודד טרור, ילמדו את ילדינו, גם במגזר הערבי, כי הוא לא פחות חשוב." ח"כ אביחי בוארון: "מי שלומד ברשות הפלסטינית עובר תהליך פלסטיניזציה. אנחנו רוצים שהמורים המלמדים במערכת החינוך בישראל יתאימו מבחינה ערכית ומהותית."

 

ח"כ יוסף עטאונה התנגד להצעת החוק ואמר כי היא פוגעת בחופש העיסוק: "אי אפשר לומר שכל מי שלמד שם הוא פצצה מתקתקת." ח"כ עמית הלוי: "לחופש העיסוק אין קשר לחוק הזה, שעוסק רק בהתאמה." ח"כ הלוי אמר כי מורה שלמד ברשות הפלסטינית הוא "פרסונה נון גרטה מבחינה חינוכית ולא יכול להתאים להוראה בישראל."

 

במהלך הדיונים נמסרה לוועדה עמדת שב"כ להצעת החוק הנדונה: "השב"כ אינו אוסף מודיעין ביחס למורים ישראליים שלמדו ביו"ש או על המוסדות האקדמיים ברשות הפלסטינית והלומדים בהם בהיבט והיחס לישראל, לא כל שכן, לאחר סיום לימודיהם. בצד האמור, וכחלק מייעודו, השירות אוסף מידע ביחס לפעילות תאי הטרור והעוסקים בטרור במוסדות אקדמיים ברשות הפלסטינית."

 

מנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בעשור האחרון, נכנסו 30,339 מורים להוראה בחינוך הערבי, כאשר 11% מהם בעלי תואר אקדמי מהרשות הפלסטינית ומדובר במגמת עלייה. מתוך אותם 3447 מורים, 62% מלמדים במזרח ירושלים, 29% מהם מלמדים בחינוך הבדואי בנגב ו-9% במחוזות אחרים. בשנת הלימודים הנוכחית מלמדים במזרח ירושלים כ-6700 מורים, שלפחות60% מהם בעלי תואר ראשון ממוסד אקדמי פלסטיני.


בעד הצעת החוק הצביעו חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי בוארון, יוסף טייב; ח"כ יוסף עטאונה התנגד; ח"כ משה טור פז נמנע.