קלינאית תקשורת ממליצה למשפחות במלחמה

לכאורה, ממש פשוט, ואולי אפילו קצת משעמם. אבל למעשה, אפשר להשתמש במשחק בכמה אופנים שיהפכו אותו ליותר נחמד ובעיקר, מלמד, תורם להעשרת השפה, ומאפשר להרחיב את אוצר המילים ולשפר את יכולות התחביר (בניית משפטים) והדקדוק.

 

 

להתאים כרטיס לתמונה, כמו במשחק המקורי, לומר את שם הפריט, אבל - להרחיב עליו במשפט קצר - "הנה תרנגולת, זו חיה שגרה בלול", או "הנה תפוז, אפשר לסחוט ממנו מיץ". 

 

 

להרים כרטיס כך שהילד לא יראה מה מצוייר עליו, ולשאול "חידה" פשוטה – "יש לי משהו שצומח בגינה, ויש לו עלי כותרת, וריח נעים, מה זה?". לאחר כמה דוגמאות, אפשר לעודד את הילד לחוד חידה באופן דומה, ולהמשיך את המשחק בתורות. כדאי מאד לשלב בהגדרה (בחידה) את שם הקטגוריה (הקבוצה) המתאימה ("יש לי חיה ש..., יש לי בגד ש... ").

 

 

לזהות על הלוח או בערימת הכרטיסים פריטים ששייכים לקטגוריה או לקבוצה מסוימת ("איפה יש כלי נגינה?", "איפה יש פירות?") מי שמזהה הכי הרבה פריטים והכי מהר מנצח כמובן.  בהמשך לכך, כדאי לתרגל שליפה מהזיכרון של מילים נוספות ששייכות לאותה קטגוריה.

 

 

לזהות על הלוח פריטים לפי רמזים פונולוגיים, כאלו המתייחסים להרכב הצלילים של המילה. למשל, "איפה יש מילה שמתחילה ב – שו?", "איפה יש מילה שמתחרזת עם בלון?". ובהמשך לכך, לתרגל שליפה מהזיכרון של מילים מתאימות נוספות.

 

 

לבחור שני כרטיסי תמונות קטנים, ולהמציא משפט שיש בו את שני הפריטים שבתמונות ("פעם נסעתי במכונית עם אבא, ואז הגענו לבקר את סבתא והיא נתנה לי סוכרייה").

 

 

לבחור שלושה כרטיסים, שניים מתאימים ושלישי יוצא דופן, ועל הילד לזהות מי יוצא דופן ומדוע ("כיסא ושולחן מתאימים כי שניהם שייכים לקבוצת הרהיטים, אבל המלפפון יוצא דופן כי הוא ירק"). גם כאן, מצוין לשחק בתורות.

 

 

מאחלת לכולנו שנשמור על עצמנו ועל הילדים, ושנשחק בעיקר מחוץ לממ"ד 

 

ד"ר מיכל איכט קלינאית תקשורת, מרצה וחוקרת מחלקה להפרעות תקשורת אוני' אריאל. בעלת ניסיון קליני של כעשרים שנים, ומומחית בתחומי השפה, הדיבור, הקול והזיכרון, בילדים, מתבגרים ומבוגרים הסובלים מבעיות שפה ודיבור, הכוללות: הפרעות שפה בגיל הרך ובגילאי בית הספר, ליקויי דיבור והיגוי, הפרעות תקשורת, בעיות קול וגמגום.