בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של ח"כ עפיף עבד

ח"כ עפיף אמין עבד
ע"י ב"כ עו"ד גיא בוסי

נגד
נתבעים

1 .בית הדין העליון של הליכוד
2 .אליהו רביבו
3 .עו"ד יאיר גבאי - בעצמו
4 .דוד חרל"פ
ע"י ב"כ עו"ד ירון גנץ
5 .אביעד ויסולי
6 .זיו מאור , עו"ד
7 .מר משה איפרגן
8 .ח"כ דוד ביטן
ע"י ב"כ עו"ד יפעת מאירוביץ יפת
9 .הפורום החברתי שלצד ההסתדרות הלאומית/שבתאי
קטש
ע"י ב"כ עו"ד אריה טויטו
10 .הליכוד מפלגה לאומית ליברלית
ע"י ב"כ עו"ד אילן בומבך
פסק - דין

 

לפניי תביעה לסעד הצהרתי ובקשה לצו עשה זמני, התוקפת את פסק דינו של בית הדין העליון של 3 הליכוד, אשר ביטל את החלטת ועידת הליכוד, שאיפשרה התמודדות של ח"כים ושרים מכהנים או 4 לשעבר במחוזות.

רקע עובדתי , ביום 27.7.26 נערכה בוועידת הליכוד הצבעה על תקנון הבחירות המקדימות )להלן – 9 ה"פריימריז"(, שכללה תיקון הנותן אפשרות לשרים וחברי כנסת מכהנים ולשעבר להתמודד 10 במחוזות.

 

ההצבעה חולקה למספר סוגיות, ביניהן ההצעה לאפשר התמודדות חברי הכנסת והשרים 1 במחוזות. זו נסתיימה ברוב של 5 קולות בלבד לטובת המצדדים באפשרות זו )מתוך כ- 3,500 2 מצביעים.

 

במהלך יום ההצבעה אירעו מספר אירועים הרלוונטיים להליך: ראשית, באותו יום נשלח 5 מסרון מטעם מ"מ מנכ"ל התנועה הקורא להצביע בעד האפשרות לח"כים ושרים להתמודד 6 במחוזות להלן המסרון, שנית, חל עיכוב בהצבת משקיפים שאושרה בבית הדין בסביבות 7 השעה 12:00 אך יושמה רק לאחר השעה 16:00 בעקבות תוצאות ההצבעה הוגשו לבית הדין העליון של הליכוד מספר עתירות שאוחדו לדיון 10 אחד בהן עתירות 2002-26 , 2032-26 , 2027-26 , 2028-26 , 2030-26 , 2031-26 , 2033-26 , 2034-11 26 , 2035-26 בעתירות נתבקש לפסול את התוצאות בשל פגיעה בעיקרון השוויון ובשל 12 ליקויים ופגמים חמורים בספירה ובטוהר הבחירות בקלפיות השונות ובעניינים נוספים.
 

פסק הדין , לענייננו, רלוונטית ההכרעה בפסק הדין של בית הדין העליון כי יש לבטל את החלטת הועידה 17 ולפיה ח"כ או שר מכהן או לשעבר יוכל להתמודד בבחירות המקדימות במחוזות.

מאחר ודעות הדיינים לא היו אחידות, אפרט בתמצית את נימוקיהם בהקשר להכרעה כאמור.

. נשיא בית הדין העליון עו"ד מיכאל קליינר תמך בביטול החלטת הועידה וקבע כי:א. התמודדות חברי כנסת ושרים במחוזות נוגדת את החוקה בשל פגיעה בעיקרון השוויון 24 אל מול מועמדים חדשים. לדבריו המחוזות היוו מאז ומעולם "שמורת טבע" ו"חממה" 25 להצמחת מנהיגות חדשה בתנאים הוגנים.

ב. הוא אינו משוכנע כי צירי הועידה החליטו ברוב לשנות את הנוהג רב השנים כי ח"כים 28 ושרים בהווה ובעבר לא מתמודדים במחוזות )סעיף 20 .)

ולכן "אשר על כן אני קובע שיש לקבוע כי לא התקבלה החלטה כדין לבטל את הוראת 31 סעיף 11 לתקנון הבחירות אותה אישרה הועדה וגם לו הייתה התוצאה אחרת ספק אם 32 ההחלטה עומדת בדרישת השוויון בחוקה" )סעיף 22 .)

הדיין עו"ד יצחק בם פירט בהנמקתו בהרחבה את הפגמים שנמצאו בהליך ההצבעה והספירה 1 המובילים לפסילת ההצבעה המאפשרת התמודדות ח"כים ושרים במחוזות:

א. בקלפי בראשון לציון חסרו חמש מעטפות בהשוואה למספר הבוחרים. בכפר סבא 4 אושרו שני פתקי הצבעה עם כיתוב טכני ובבאר שבע אושר טופס עם המילה "כן". 5 במצב של פער של חמישה קולות בלבד, פגמים אלה עלולים היו להשפיע על התוצאות.

ב. אי התאמות של קולות בקלפיות: בירושלים חסר קול אחד, ברמלה רשומים 329 8 מצביעים אך נמנו 328 קולות ובעכו הצביעו 157 אך נמנו פחות קולות בפועל בחלק 9 מהשאלות.

ג. מנהלת התנועה נקטה עמדה חד-צדדית במשלוח המסרון, דבר שפגע קשות בניטרליות 12 המתחייבת מגוף המארגן את הבחירות.

ד. העיכוב בהצבת המשקיפים והפגמים בספירה ובפתקים מעצימים את הפגיעה בהליך 15 הבחירות ומביאים למסקנה כי הליך הבחירה והספירה לא היה תקין.

הדיין עו"ד רפי בוקר ניתח את הסוגיה מנקודת מבט חוקתית: א. חוקת הליכוד היא הנורמה העליונה ותקנון הבחירות כפוף לה. ההצעה לאפשר לשרים 20 ולחברי כנסת להתמודד במחוזות הוצגה כהוראת שעה בתקנון ולא כתיקון חוקה 21 מפורש, ועל כן אינה בגדר סדר בחירה רגיל ואינה יכולה לעמוד מבחינה חוקתית. 

 

ב. משבצות המחוז נועדו לאפשר לנציגים מקומיים בעלי זיקה אזורית להשתלב ברשימה 24 ללא צורך בחשיפה ובמשאבים הארציים העומדים לרשות חברי כנסת מכהנים.

 

ג. הסתמך על פסק הדין של בית הדין בעניין יברקן ומולא מיום 31.7.22 שבו נקבע כי 26 זכאות חבר כנסת מכהן להתמודד בתנאי חממה של משבצת מוגנת פוגעת בשוויון 27 ההזדמנויות ומנוגדת לחוקה.

 

ד. מאחר שההצעה נפסלת לחלוטין במישור החוקתי, מתייתר הצורך להכריע בבקשות 30 העובדתיות לספירה חוזרת או להצבעה חוזרת.

הדיין עו"ד דוד אלבז הצטרף להחלטת הדיין קליינר והוסיף כי הצבעת ראש הממשלה בוצעה 33 בכשירות מוחלטת ויש לדחות את הרמיזות על רישום כוזב.

 

הדיין עו"ד עקיבא נוף קבע )חלק מחווה"ד נשמט, כך לפי נספח 6 לכתב הגנה מטעם תנועת 1 הליכוד, שחווה"ד המלאה צורפה אליה

 

א. מניעת התמודדותו של חבר כנסת נודע באזור מסוים מהווה בפועל עונש על הצטיינותו 4 שהביאה לו את המוניטין הציבורי. עם זאת קיימת חשיבות לקיום המתכונת המוכרת 5 עד כה להתמודדות באזורים כמקור לצמיחת מועמדים חדשים. אין צורך להכריע 6 בשאלה זו שכן בית הדין העביר את הסוגייה להכרעת המצביעים ונותרה השאלה של 7 כשרות ההצבעה.

ב. טענות העותרים נותרו בגדר השערות וחשדות בלבד, ובדמוקרטיה יש לכבד גם הכרעה 10 ברוב של קול אחד. אין מקום לפסילת החברה שנשכרה לצורך הליך הבחירות על ידי 11 המינהלת. אין כל ודאות לגבי חמש המעטפות שנעלמו כי ההצבעה הייתה בעד או נגד 12 ההצעה. נטל ההוכחה לליקויים משמעותיים בהליך לא הורם.

ג. יש לאשר את תוצאות ההצבעה כפי שסוכמו על ידי החברה המבצעת או לכל היותר 15 להורות על ספירה חוזרת.

ד. המסרון שנשלח, אף אם נראה בו הבעת עמדה, חסר נפקות ממשית.

. בסיכומו של דבר, נפסק כאמור כי חברי כנסת, שרים וסגני שרים מכהנים וכאלה שכיהנו 20 בעבר לא יוכלו להתמודד במחוזות.

לצורך בהירות הדיון, אציין את שתי ההנמקות המרכזיות לדעת הרוב:

אחת: הרוב שהושג הוא של 5 קולות אך נפלו מספר פגמים בהליך:פגם המסרון )סעיף 4 לחוו"ד בם(; העיכוב בהצבת המשקיפים )סעיף 7 לחוו"ד בם(; התקלות 27 בספירה כאמור, כפי שפורטו על ידי יועמ"ש החברה שארגנה את הבחירות: סך הכול נעלמו 5 28 מעטפות, נספרו 3 קולות שצריכים להיפסל וכן הייתה אי התאמה של 5 קולות בין מספר 29 הבוחרים למספר הקולות. בהינתן הרוב הדחוק של 5 קולות, הדבר עלול להשפיע על התוצאה 30 )סעיפים 8-15 לחוו"ד בם(. ספירה מחדש לא תמצא את המעטפות האבודות והצבעה חוזרת 31 לא אפשרית בשל לוח הזמנים ולכן הסעד המוצדק הוא פסילת ההצבעה )סעיפים 16-17 32 לחוו"ד בם(.

 

שניה: קביעה עקרונית כי לח"כ או שר מכהן יש יתרון מובנה בהתמודדות במחוזות המיועדים 1 לפנים חדשות, בשל פרסום, מנגנון ומשאבים, והדבר פוגע בעיקרון השוויון )סעיף 21 לחוו"ד 2 קליינר; סעיפים 18-26 לחוו"ד בוקר; חוו"ד אלבז

טענות התובע, התובע, חה"כ עפיף אמין עבד, הגיש את התביעה כיממה לאחר פסק הדין, כנגד בית הדין 7 העליון של הליכוד, הפורום החברתי שלצד ההסתדרות הלאומית, תנועת הליכוד וכן נתבעים 8 נוספים אשר היו צדדים לעתירות בבית הדין. התובע מבקש לבטל את פסק הדין, להותיר את 9 החלטת הועידה על כנה, ולחילופין להחריג אותו מפסק הדין.

 

אביא להלן את תמצית טענות התובע: 6א. בבסיס התובענה עומדת השאלה המוסדית האם מוסמך בית הדין להחליף את רצון 14 הריבון – ועידת הליכוד – ברצונו שלו.

 

ב. וועידת הליכוד היא הגוף העליון של התנועה. הליך ההצבעה התנהל באופן תקין לחלוטין 17 ללא כל טענה לזיוף, כפייה או פגם במניין הקולות.

ג. מתווה ההצבעה אושר מראש על ידי בית הדין. 

ד. פסק הדין ביטל בדעת רוב את החלטת הועידה, אשר התקבלה ברוב של 73% מהמצביעים 22 בהצבעה חשאית, שקבעה, בין היתר, כי חברי כנסת מכהנים יהיו רשאים להתמודד גם 23 במחוזות בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה- 26 . בכך בית הדין חרג 24 מסמכותו הפונקציונלית המעוגנת בסעיף 126 לחוקת הליכוד, אשר מסמיכה אותו לפרש 25 את החוקה אך לא לעצב מחדש את שיטת הבחירות או ליצור הסדרים נורמטיביים 26 חלופיים. הבחנה זו בין פרשנות לחקיקה היא קו הגבול היסודי של סמכות בית הדין. 27 לביסוס טענת הריסון הנדרש מטריבונלים פנימיים מפנה התובע לשורה ארוכה של פסקי 28 דין.

ה. שיטת המשפט הישראלית אינה מכירה בכלל לפיו כל פגם מביא לביטול הליך בחירות. 31 ביטול הכרעה דמוקרטית הוא אמצעי קיצוני שיש לעשות בו שימוש במשורה. על המבקש 32 סעד כה דרסטי מוטל הנטל להראות כי הפגם היה עשוי להשפיע בפועל על תוצאות 33 הבחירות. מאחר שבמקרה זה לא נטען כי ההצבעה זויפה, כי המצביעים הוטעו, או שנפלו 34 פגמים בספירה, לא מתקיים התנאי הבסיסי לביטול ההכרעה הריבונית.

עניינו האישי של התובע שונה באופן מהותי מעניינם של יתר חברי הכנסת המכהנים 1 עליהם ביקש בית הדין להחיל את פסק דינו, שכן הוא החל לכהן רק ביום 5.1.25 , בעקבות 2 התפטרותו של השר יואב גלנט במסגרת "החוק הנורווגי". עובדה זו שומטת את הבסיס 3 מתחת להנחת היסוד של בית הדין לפיה חברי כנסת מכהנים נהנים מיתרון מובנה 4 וחשיפה ציבורית של קדנציה מלאה, שכן הוא כיהן פרק זמן קצר בלבד. 

ז. בית הדין לא קבע כל ממצא עובדתי קונקרטי לגבי התובע, לא בחן את עניינו באופן 7 אינדיבידואלי ולא הראה כי עשה שימוש פסול במעמדו, דבר המהווה פגיעה חמורה 8 בזכותו החוקתית לבחור ולהיבחר. התובע מדגיש כי אין כל הוראה מפורשת בחוקת 9 הליכוד השוללת ממנו את האפשרות להתמודד במחוז הגליל והעמקים.

ח. לפיכך מבוקש לבטל את פסק הדין ולהורות כי החלטת ועידת הליכוד שהתקבלה ברוב, 12 תעמוד על כנה. לחילופין כי פסק הדין לא יחול על התובע.

. התובע מדגיש כי עניינו ממוקד אך ורק בזכותו להתמודד במחוז הגליל והעמקים בבחירות 15 המקדימות, אם כי ניסח בתביעה את הסעד באופן כוללני.

כתבי ההגנה , תמצית הטענות בכתב הגנה מטעם עו"ד שבתאי קטש: משום מה נרשמה כנתבע 9 תנועת 20 הליכוד אך עו"ד קטש שהינו חבר התנועה שנים רבות הינו הנתבע 9. הוא הגיש עתירה לבית 21 הדין לשמור על טוהר הבחירות ושוויון הזדמנויות, תוך אי מתן אפשרות לח"כים ושרים 22 מכהנים או לשעבר להתמודד במחוזות; סעיף 129 )א( לחוקת הליכוד קובע חובה לדיון נוסף 23 ואי פנייה להליך זה מהווה אי מיצוי הליכים; התביעה לוקה באי צרוף המתמודדים למחוזות; 24 פסק הדין הינו בליבת סמכות בית הדין ובתחום מומחיותו ואין להתערב בו; מערכת הבחירות 25 החלה ושינוי הכללים באמצעה פוגע באינטרס ההסתמכות; עוד בשנת 2022 קבע בית הדין 26 בעניין יברקן ומולא, כי ח"כים לא יוכלו להתמודד במחוזות ופסק הדין רק מיישם הלכה זו.

תמצית טענות בכתב ההגנה מטעם ח"כ דוד ביטן: בית הדין פעל לפי ייעודו וסמכויותיו 29 בחוקת הליכוד; בית הדין קבע שהליך ההצבעה היה נגוע בפגמים חמורים שיורדים לשורש 30 ההליך; ההסדר שנקבע על ידי הבוחרים בלתי חוקי; לשיטתו הרוב הינו 2 קולות בלבד אם כי 31 מנהלת התנועה קבעה רוב של 5 קולות. הפגמים בהליך הספירה גדולים מרוב זה; החלטת 32 בית הדין בעניין הצבת משקיפים יושמה באיחור; התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה לסעד 33 זמני לקוי.

 

תמצית טענות כתב ההגנה מטעם עו"ד יאיר גבאי: נתבע זה הינו מתמודד חדש במחוז 1, ירושלים/השפלה/יו"ש; הגיש עתירה לבית הדין התוקפת את עיקרון השוויון בלבד; מאז 2 תיקון חוקת הליכוד בשנת 2015 קובע התקנון כי ח"כים לא יוכלו להתמודד במחוזות; בטופס 3 ההצבעה הרלוונטי נכתב שמדובר בהצבעה לאישור סעיפי תקנון ולא הוראת שעה לתיקון 4 חוקה, כנדרש; ההצעה שהתקבלה סותרת את החוקה. סעיף 139 )א( לחוקת הליכוד קובעת 5 שהבחירות צריכות להיות שוות, בבחינת שוויון מהותי כלפי כל המועמדים; שינוי כללי משחק 6 לאחר שהחלה תקופת הבחירות משמעותה פגיעה בשוויון ובאינטרס ההסתמכות.

 

תמצית טענות מההגנה מטעם דור חרלפ: אין להתערב בהחלטות טריבונלים פנימיים אלא 9 במקרים חריגים, מקרי קצה; בית הדין קבע שההחלטה לאפשר התמודדות ח"כים או שרים 10 במחוזות מנוגדת לחוקת הליכוד; לפי סעיפים 124-125 לחוקת הליכוד, לבית הדין סמכות 11 רחבה לדון בכל ענין השנוי במחלוקת ולפסוק ולפי החוקה, טובת התנועה ועקרונות צדק 12 ויושר; התובע מנוע מלטעון את טענותיו בתביעה שכן הן סותרות טענות שהעלה בהליך קודם 13 בת.א. 18809-09-22 קרא נ' עבד ואח'; מעשה עשוי ושיהוי; אי מיצוי הליכים; אין צרוף 14 צדדים רלוונטיים.

 

תמצית טענות ההגנה מטעם מפלגת הליכוד: התנועה מסכימה עם כתב התביעה ועם הסעד 17 המבוקש; פסק הדין ניתן בחריגה מסמכות. לפי חוקת הליכוד אין בסמכות בית הדין להכריע 18 בדבר מדיניות; אין הנמקה אודות זיהום הליך הבחירה.

לא נעלמו מעיני הטענות בכתב ההגנה מטעם מר חרלפ בדבר מעמד תנועת הליכוד בכל הקשור 21 להחלטות בית הדין. בנסיבות לא מצאתי להכריע בסוגיה זו, נוכח מסקנותיי בפסק הדין להלן.

. ביום 10.8.26 התקיים דיון בו נשמעו בהרחבה טענות הצדדים. בשל מועד הבחירות 24 המקדימות, 17.8.26 , ניתן פסק דין זה במהירות האפשרית.

סוגית השוויון , בע"א 2129/19 טוירמן נ' הליכוד תנועה לאומית ליברלית ) 24.12.19 ( נקבע: "הלכה ותיקה עמנו היא כי התערבות בתי המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים 31 פנימיים של גופים וולונטריים היא מצומצמת ושמורה למקרים חריגים...בית 32 המשפט לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של טריבונלים בגופים פנימיים 33 דוגמת עמותה או אגודה שיתופית או מפלגה. בית המשפט לא יושב כערכאת 34 ערעור על החלטות של טריבונלים פנימיים, והביקורת על החלטותיהם דומה.

 

בהיקפה ובעילותיה לזו המקובלת במשפט המינהלי. על בית המשפט לבחון את 1 הפן הפרוצדורלי והפן הנורמטיבי-מהותי של ההחלטה ובית המשפט יתערב, אם 2 ההחלטה עומדת בניגוד לחוק או לתקנון או לחוקה של המפלגה, תוך חריגה 3 מסמכות, בהיותה נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי, או החלטה שנתקבלה 4 בחוסר תום לב, חוסר סבירות, או בניגוד לתקנת הציבור" )פסקה 7; ההדגשה 5 אינה במקור, 

וכן בע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ) 17.2.08 :)

"לפי הגישה המסורתית, לא יתערב בית המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים 10 פנימיים של אגודות וולונטריות, אלא במקרים חריגים. המקרים הטיפוסיים בהם 11 יתערב בית המשפט יהיו חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. מקרים חריגים 12 נוספים, לא ניתן להגדירם מראש, והם ייקבעו ממקרה למקרה. יחד עם זאת, ברור 13 כי הכלל הוא אי התערבות ואילו ההתערבות היא החריג" )פסקה 20 .)

עם זאת, בע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ) 1 ) 629 ( 1996 ( )להלן – עניין כהן( נקבע:"ואולם בתי-המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם 18 כי ייתכנו מקרים נוספים בהם יראה בית-המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונל 19 פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכל 20 מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות ." )עמ' 634 .)

. כמפורט להלן, שוכנעתי כי זהו המקרה החריג בו יש להתערב בקביעה העקרונית בפסק הדין 23 בדבר חסימת האפשרות לח"כים או שרים להתמודד במחוזות.

הפסיקה מדגישה כי כיבוד רצון הבוחר הוא תכלית מרכזית של דיני הבחירות, אך הוא מותנה 26 בכך שהתוצאה משקפת בחירה חופשית, טהורה והוגנת. הזכות לבחור ולהיבחר היא נשמת 27 אפה של הדמוקרטיה. דיני הבחירות נועדו להבטיח שהתוצאות ישקפו במדויק את רצונו 28 האמיתי של הבוחר )ע"א 69170-11-25 בן שלוש נ' אוהד שגב ) 4.2.26 .))

לכן, השגה על תוצאות הבחירות אינה עניין פרטי בין מתמודדים, אלא הליך שבו ניצב במרכז 31 הציבור הבוחר )ע"א 4071/16 יוסי בכר - ראש עיריית בת ים נ' יריב ) 20.2.17 .))

. סעיף 126 לחוקת הליכוד קובע:

"אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או 1 בנושאים הנתונים לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם".

סעיף זה מדבר בעד עצמו. בית הדין של הליכוד נועד לדון להכריע בפתרון סכסוכים. אין ולא 4 אמורה להיות לו דריסת רגל בנושאי מדיניות התנועה, הנתונה לשיקול דעת מוסדותיה. 5 החלטת המוסדות המתירה התמודדות ח"כ ושר מכהן או לשעבר במחוזות הינה עניין של 6 מדיניות התנועה. בהקשר זה יש ליתן משקל מכריע לרצון הבוחר, חברי ועידת הליכוד.

 

ודוק: הפניית הנתבעים להוראות סעיפים 124 ו- 125 לחוקת הליכוד רק מחזקת מסקנה זו. 9 בסעיפים אלה פורטו סמכויות בית הדין: בסעיף 124 )א( נקבע כי ינהג לפי עקרונות של צדק 10 ויושר, בהתחשב בטובת התנועה ולפי שיקול דעתו. בסעיף 125 הוסמך לדון בכל ענין השנוי 11 במחלוקת בין חברי התנועה לבין רשות מרשויותיה ובינם ובין עצמם, בכל הקשור לנושאים 12 תנועתיים. 13
 

לאחר סעיפים אלה מופיע סעיף 126 הנ"ל שלמעשה מסייג סעיפים אלה ומבהיר כאמור כי 14 אין בסמכויות בית הדין כדי להקנות לו מעמד בקביעת מדיניות התנועה או בנושאים הנתונים 15 לשיקול דעתם של מוסדות התנועה וועדותיהם. 16
17
נוכח האמור, התערבות בית הדין במדיניות שנקבעה על ידי הבוחרים, שבחרו לאפשר 18 התמודדות של חברי כנסת או שרים במחוזות, כאשר אין במדיניות זו פגם היורד לשורש 19 העניין, חורגת מסמכותו ולכן איננה כדין. למצער, המדובר במקרה "בן בלי שם" כאמור בעניין 20 כהן, המצדיק התערבות חריגה.

. אשר להנמקת בית הדין כי מתן אפשרות לח"כים או שרים מכהנים או לשעבר פוגעת בעיקרון 23 השוויון. לא ניתן לשלול את ההנחה לפיה לעתים למתמודדים אלו יש יתרון מובנה 24 בהתמודדות, מבחינת פרסום, משאבים וכיוב'. עם זאת, יתרון כזה אינו מהווה פגיעה בשוויון 25 המתמודדים. יתרון מעין זה קיים גם בהתמודדות ברשימה הארצית ולא רק במחוזות. הדבר 26 גלום בעצם השונות הטבעית בין מתמודדים שונים.

כך למשל, ראש רשות מקומית הבוחר להתמודד, ברשימה ארצית או במחוז, נהנה מפרסום 29 ניכר ומיתרונות אחרים ביחס למתמודדים אנונימיים. נכונים הדברים לכל מתמודד שנשא 30 בתפקיד בכיר, כגון אלוף בצה"ל וכיוצא באלה. אין הדבר פסול כשלעצמו ואינו פוגע בעיקרון 31 השוויון, שכן השונות בין המתמודדים אינהרנטית למצבים כאלה. ועוד, כפי שציינה דעת 32 המיעוט, היות ח"כ או שר מצטיין ומוכר לא מצדיק את הענשתו.

 

אשר לאי השוויון הנטען כתוצאה מקבלת המימון, הרי שכפי שציין הדיין בם, אי שוויון זה 1 נגזר מהחוק עצמו. סעיף 28 לד לחוק המפלגות, תשנ"ב – 1992 קובע זכאות מועמד שהינו נבחר 2 ציבור לקבל מענק לצורך התמודדות בבחירות מקדימות. אין בפניי כל טענה בדבר חוקיותו 3 של חוק זה.

 

ועוד, נטען לטעון לפגיעה בעיקרון השוויון במתן שריונים לאנשים שונים, ללא שיצטרכו 6 להתמודד בבחירות המקדימות, אך הנה כי כן, המדובר בפרקטיקה מקובלת אשר לה ניתנת 7 גושפנקא מעת לעת במוסדות הליכוד, בבחינת מדיניות של התנועה.

 

לפי דעת הרוב, עיקרון השוויון מעוגן בחוקת הליכוד. הדיין בוקר הפנה לסעיף 139 לחוקה 10 לתמיכה בדבריו.

עיינתי בסעיף זה. כל שנקבע בו הוא כי "לאחר בחירת יו"ר התנועה, כאמור בסעיף 84 )ב(, 13 יבחרו כלל חברי התנועה את המועמדים נבחרי הרשימה הארצית ברשימת הליכוד לכנסת, 14 אף זאת בבחירות אישיות, כלליות, שוות, ישירות וחשאיות. נציגי המחוזות ברשימת הליכוד 15 לכנסת, ייבחרו על ידי כלל חברי מרכז הליכוד. סדרי הבחירה ייקבעו בתקנון הבחירות על ידי 16 המרכז, לאחר דיון בוועדת החוקה" )ס"ק א'(.

אין בסעיף זה כל הוראה כי ח"כים או שרים, מכהנים או לשעבר, לא יוכלו להיבחר למחוזות. 19 עיקרון השוויון הגלום בסעיף זה מתייחס לשוויון בקולות הבוחרים, ולא מעבר לכך.

ודוק, לא מצאתי בחוקת הליכוד הוראה אחרת התומכת בדעה לפיה "נקודת המוצא" של 22 המועמדים למחוזות צריכה להיות שווה בכל היבט, לרבות מבחינת פרסום, מימון, מנגנון 23 וכיוצא באלה.

כך גם סבר הדיין בם, בפסק דין מיום 15.7.26 בעתירות שהוגשו טרם ההצבעות בועידת 26 הליכוד )נספח 1 לכתב ההגנה מטעם הליכוד(, שעסקו בין היתר בסדרי ההצבעה לגבי ההצעות 27 שעל הפרק ובכללן סוגיה התמודדות ח"כים ושרים במחוזות ועמידה כשאלה נפרדת משאר 28 הוראות התקנון העומדות להצבעה. הדיין בם קבע כי לגבי סוגיית התמודדות ח"כים ושרים 29 במחוזות "החוקה שותקת בעניין, קביעת התקנון לכאן או לכאן תהא תואמת את הוראות 30 החוקה".

סיפת סעיף 139 )א( לחוקת הליכוד הקובעת כי סדרי הבחירה ייקבעו בתקנון על ידי חברי 33 המרכז תומכת אף היא במסקנה כי סוגיה זו נתונה להחלטת חברי הועידה, ולא לבית הדין.

 

אשר לטענת חלק מהנתבעים כי ההצעה שהתקבלה משמעה תיקון החוקה, דבר שלא נעשה, 1 אף לא כהוראת שעה אלא רק כתיקון התקנון. כמוסבר לעיל להשקפתי החוקה איננה קובעת 2 שוויון מתמודדים מהסוג והאופן אותו מבוקש לגזור ממנה.

. בפסק הדין צוין פסק דין קודם של בית הדין מיום 31.7.22 בעניין יברקן ומולא, בו נקבע בין 5 היתר כי זכאות ח"כ מכהן להתמודד במשבצת מוגנת כגון משבצת מיועדת לעולים או למועמד 6 לא יהודי היא החלטה בלתי סבירה בעליל הסותרת את דרישת השוויון שבחוקת הליכוד.

בפסק דין זה אף צוין כי שוויון אינו רק השוויון הפורמלי של "אדם אחד קול אחד" אלא גם 9 הימנעות מהחלטה הפוגעת אנושות בשוויון ההזדמנויות )סעיף 13 לעניין יברקן( וכן יש לגזור 10 גזירה שווה בין המחוזות בהם אסור לח"כ מכהן להתמודד לבין משבצות הבטחת הייצוג 11 )סעיף 15 (. חלק מהנתבעים העלו טענה לפיה נוכח פסק הדין בעניין יברקן, הרי שפסק הדין 12 מושא הליך זה אך מיישם אותו.

אין בטענה זו כדי למנוע בחינה וביקורת שיפוטית של פסק הדין הנוכחי. העובדה שבית הדין 15 חוזר על עמדתו שהובעה לפני מספר שנים אין פירושה כי לא ניתן לבקרה כעת.

. אשר לטענה כי הנוהג בעבר קבע כי לא תתאפשר התמודדות במחוזות לח"כים או שרים, הרי 18 שהפררוגטיבה נתונה לוועידת הליכוד לשנות נוהג זה, בבחינת שינוי מדיניות, ואין בכך פסול.

. חרף האמור לעיל, בכך לא תם הדיון, שכן בית הדין קבע כי קיימים כשלים ופגמים בהליך 21 הבחירה והספירה ודן במשמעותם, ולכך אתייחס להלן.

הפגמים בהליך הבחירה והספירה

. אקדים ואציין כי בכתב התביעה לא טען התובע טענה קונקרטית כלפי הקביעות בפסק הדין 26 בכל הקשור לפגמים שנפלו בהליך הבחירה והספירה, אלא טען באופן כוללני כי ההחלטה 27 בוועידה התקבלה כדין

ב"כ התובע נשאל בדיון בהקשר לכך וענה בלקוניות כי "ברור שיש טענות", כי לא נחקרו 30 מצהירים ו"לא יכולנו להעלות טענות" )עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 9(. מובן כי אין באמירות אלה 31 כדי להתמודד עם הקביעות בפסק הדין בסוגיה זו.

מנגד, בכתבי ההגנה הועלו טענות רבות בכל הקשור לפגמים והכשלים שנדונו בפסק הדין על 34 ידי חברי ההרכב. 

כאמור, בית המשפט לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתם של טריבונלים פנימיים 1 וההתערבות בהחלטותיהם הינה בבחינת חריג השמור בעיקר לחריגה מסמכות, סתירה 2 לעקרונות הצדק הטבעי, החלטה שנתקבלה בחוסר תום לב, חוסר סבירות, או בניגוד לתקנת 3 הציבור, אם כי ייתכנו מקרים חריגים נוספים שיצדיקו התערבות.

. עיון בפסק הדין מעלה כי לפחות שלושה חברי הרכב, הדיינים קליינר, בם ואלבז, הגיעו 6 למסקנה כי הפגמים בהליך הבחירה והספירה מצדיקים את ביטול ההחלטה המאפשרת 7 לח"כים ושרים להתמודד במחוזות:

 

הדיין קליינר ציין ש"קשה לאמר שסך כל הפסילות היו במספר חריג" אם כי קבלה חלקית 10 של הערעורים היה בכוחה להפוך את התוצאה בשל הרוב הדחוק שהושג )סעיף 10 (. עוד ציין 11 שבמצב דברים רגיל די בפער המזערי להצדיק ספירה חוזרת, אך נטען שההליך זוהם כך שזו 12 אינה פתרון סביר, גם נוכח לוח הזמנים הצפוף )סעיפים 14-15 (. עוד אמר כי אינו משוכנע כי 13 צירי הועידה החליטו ברוב לשנות את הנוהג רב השנים כי ח"כים ושרים בהווה ובעבר לא 14 מתמודדים במחוזות )סעיף 20 .)

קביעתו הינה: "אשר על כן אני קובע שיש לקבוע כי לא התקבלה החלטה כדין לבטל את 17 הוראת סעיף 11 לתקנון הבחירות אותה אישרה הועדה וגם לו הייתה התוצאה אחרת ספק 18 אם ההחלטה עומדת בדרישת השוויון בחוקה" )סעיף 22 .)

הדיין אלבז הצטרף להחלטת הנשיא קליינר.

הדיין בם קבע שהפגמים בהליך ההצבעה והספירה אינם תקינים באופן שהיה עלול להשפיע 23 על התוצאות ולכן לא הושג רוב ועמד על הפגמים ותוצאתם בהרחבה )סעיפים 15 ו- 18 .)

הדיין בוקר קבע שפער בין מעטפות לקולות כשרים אינו מוכיח כשלעצמו כשל, אם כי פער 26 בלתי מוסבר בין מספר מצביעים שסומנו למספר מעטפות מחייב מענה )סעיפים 61-62 (. עוד 27 אמר כי הטענות שהזכיר בסעיפים 62-63 אם התבררו כנכונות היו מצדיקות לכל הפחות 28 ספירה חוזרת בקלפי הרלוונטית )סעיף 64 (. כן סיים וקבע כי כאשר אין דרך לדעת כיצד 29 התחלקו קולות לא מזוהים אין להוסיפם לצד כלשהו על ידי השערה )סעיף 66 .)

הדיין נוף קבע כי נטל הראיה להוכחת ליקויים משמעותיים המוליכים להפיכת התוצאה לא 32 הורם )סעיף 8(. לפנים משורת הדין הציע לבצע ספירה חוזרת )סעיף 9.

 

אציין כי סמוך לאחר תום הדיון, הגיש ב"כ הנתבע 4 הודעה לפיה פנה לבית הדין מיד בתום 1 הדיון וביקש הבהרה האם הדיינים קליינר ואלבז ביססו הכרעתם גם על אי הסדרים בהצבעה, 2 וצירף החלטת הבהרה של דיינים אלו המאשרים כי פסלו את ההצבעה המאשרת התמודדות 3 ח"כים ושרים במחוזות "בראש ובראשונה בשל אי הסדרים עליהם דיברנו בהרחבה 4 בפסיקתנו".

כאמור גדר ההתערבות החלטות טריבונל פנימי, לרבות מפלגתי, שמור למקרה חריג, ובית 7 משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטת טריבונל כזה. יסודה של הלכה זו היא "בהנחה 8 כי למוסדות השיפוט הפנימיים יש מומחיות במאטריה המיוחדת להם" )רע"א 9 3351/16 וסרמן נ' קליין, פסקה 6 ( 21.7.16 .)) 
 

בנסיבות אלה, כאשר שלושה חברי הרכב הגיעו ברוב דעות למסקנה כי הפגמים בהליך 12 הבחירה והספירה, שהובאו בהרחבה על ידי הדיין בם, מובילים למסקנה כי ההצעה לא 13 התקבלה כדין, הרי שאין המקרה החריג להתערב בקביעה מעין זו.

. בבחינת למעלה מן הנדרש אזכיר כי לפי פסק הדין נעלמו חמש מעטפות בקלפי מסוימת. הרוב 16 שהושג הינו במספר זהה, חמישה קולות. אין לדעת כמובן כיצד הצביעו בוחרים אלה אך פער 17 צמוד זה בהצבעה, כפי שהוסבר בפסק הדין, מחזק את כלל אי ההתערבות.

. נוכח האמור, התביעה נדחית. ממילא נדחית הבקשה לסעד זמני.

בנסיבות, בהינתן שהתקבלה הטענה העקרונית כנגד הקביעה בפסק הדין בסוגית השוויון אך 22 נדחתה הטענה בכל הקשור לפגמים בהליך הבחירה והספירה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ו, 10 אוגוסט 2026 , בהעדר הצדדים.