דרישה להקמת ישוב דרוזי חדש בגליל
חברי פורום עורכי הדין הדרוזים באמצעות עו"ד סאמר עלי, עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק, נגד ראש הממשלה וממשלת ישראל, למתן צו על תנאי בנושא החלטות הממשלה להקים ישוב דרוזי, שמאז סוף שנות התשעים ועד היום טרם מומשו. עורכי הדין עצמאיים שמייצגים חתך גדול בחברה הדרוזית. תמצית מהתביעה שהוגשה.
חברי פורום עורכי הדין הדרוזים, עו"ד סאמר עלי, עו"ד פרח חלבי, עו"ד גדי עזי, עו"ד סאהר עלי, עו"ד דאוד עזי, עו"ד סלמאן מסאלחה, עו"ד אסעד שאהין, עו"ד נאיף חמזה, עו"ד פאדי טאפש, עו"ד ענאן עליאן, עו"ד שפיק פארס, עו"ד חסן חבקה, עו"ד ערואה סויד, עו"ד בלאל פראג', עו"ד נאיף גאנם, עו"ד שאדי אבו ראפע, עו"ד סחר עטאללה, נגד ראש הממשלה וממשלת ישראל.
עתירה שהוגשה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לצדק בג"צ 23, למתן צו על תנאי, לנמק
א.מדוע לא יוקם היישוב הדרוזי כאמור בהחלטות הממשלה .
ב.מדוע המשיבה מספר 2 גוררת את עניין בדבר הקמת היישוב יותר מ 25 שנה
ג.מדוע לא מקיימים המשיבים את החלטות הממשלה מס' 4082 , והחלטה מס' 5233, החלטה מס' 2861 , החלטה 2332
ד.מדוע לא הכניסו המשיבים ההחלטות שלעיל במסגרת התקציבית ובהחלטות ממשלה מאוחרות כפי שעוד יפורט להלן .
ה.מדוע לא יוקצב זמן מוגדר ומוגבל מראש, כדי לשים קץ לסחבת בהקמת היישוב הדרוזי .
כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד, לקבוע דיון בעתירה ולתת את הצווים כמבוקש ולאחר מכן להפוך הצווים למוחלטים .
עניינה של העתירה זו , בהחלטות מחייבות של ממשלות ישראל בדבר הקמת היישוב הדרוזי . אשר ניתנו החל משנת 1998, אך עד ליום זה טרם מומשו וטרם הוקם היישוב הדרוזי , וכל האמונים על הקמתו גוררים רגלים בסחבת ארוכה .עד אשר נוצר מצב שהחלטות ממשלה מאוחרות בדבר חיזוק הישובים הדרוזים, כגון החלטה 959 מאפריל 2021 נעדר ממנה כל סממן בדבר ההבטחות להקים את הישוב הדרוזי וחמור מכך גם התקצוב שלו .
בימים שהישובים הדרוזים, קורסים תחת עול הקנסות הכבדים של תיקון 116 לחוק התכנון ובניה, להלן יקרא "חוק קמינץ" ובימים שהגידול הטבעי של בני העדה הדרוזית בישובים הקיימים, גדל בעשרות מונים מיום הקמתה של המדינה. נוצר מצב כי בני העדה הדרוזים הפכו ביישוביהם "לדחוסים כסרדינים" בהעדר עתודת קרקע לבניה ובהעדר תוכניות מתאר חדשות ומוקדמות, אגב חישוק הישובים הדרוזים על ידי הרשות להגנת הטבע .
מאז קום המדינה ועד ליום זה, לא הוקם אף יישוב חדש למיעוטים בישראל, ולא כל שכן, לא הוקם כל יישוב דרוזי חרף הבטחות ברורות, כי יישוב כזה יוקם אגב קציבת לוחות זמנים לפעולות המקדימות הקמתו כפי שעוד יפורט להלן . כל זאת בשעה שמאז קום המדינה הוקמה מעל 700 יישובים יהודיים במדינה .
מצוקת הדיור והעדר "הפשרה" של קרקע לבניה ביישובים הדרוזים נולדה כתוצאה ממדיניות ממשלתית לבין כשל של ראשי הרשויות. בהיעדר קרקע לבניה נאלצו התושבים בעל כורחם לבנות ללא היתר, וכעת הם עומדים בפני עונשים כלכליים ופליליים שישלחו אותם לרחוב וחלקם אף לכלא . חוק קמיניץ, עלול להביא לקריסת הצעירים הדרוזים ולא כל שכן החיילים המשוחררים הדרוזים .
98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים (דאלית אל-כרמל ועספיא) נמצאים במחוז חיפה. יישובים אלו הם הומוגניים בעיקרם; ב-13 יישובים חלקה היחסי של אוכלוסיית הדרוזים הוא 95% ויותר מאוכלוסיית היישוב, וב-8 מתוכם (בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, מסעדה ועין קנייא) כל האוכלוסייה היא דרוזית. שלושת היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר בשנת 2021 היו: דאלית אל-כרמל, ירכא ומגאר.
בשלושת השנים האחרונות, וממש לאחר חקיקתו של חוק קמינץ , הוקמו בחברה הדרוזית תנועות מחאה רבות כנגד החוק הנ"ל, שלמעשה קבע את הכלל האבסורדי " קודם כל אוכפים ולאחר מכן מתכננים " הישובים הדרוזים הנצורים ממילא מהרשות לשמורות טבע להלן תקרא "הרמת"ג " ונצורים בתוכניות מתאר ישנות נושנות שלא מביאות פתרוך אך לגידול הטבעי ביישובים, אגב הכרזות של רשויות אחרות כשטחים ירוקים ועתיקות וכו.
עורכי הדין הדרוזים דורשים, ליזום הקמה של יישוב חדש, בעל אופי קהילתי דרוזי, באזור הגליל המערבי, תוך מתן עדיפות להקמתו באזור חורבת ענבל (ח'ירבת אלחנבליה), כאמור בהמלצות הצוות שמונה מכוח החלטת ממשלה מס' 4082 לעיל.
להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לרכז את עבודת המטה בנושא הקמת היישוב, בכלל זה, בין השאר, הצעת מיקומו ותיאום בין משרדי הממשלה הרלוונטיים להקמתו; זאת, בסיוע החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון והמשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובתיאום עם משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, משרד האנרגיה והמים ורשות מקרקעי ישראל. לקבוע, כי היישוב החדש יפעל במסגרת מוניציפאלית של רשות מקומית קיימת.
