השרה להגנת הסביבה דורשת לעצור הקמת טורבינות רוח

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ממליצה על הקפאת תכניות לטורבינות רוח למשך חמש שנים, לבחינת ההשפעות הסביבתיות, לקראת הדיון בוועדה לתשתיות לאומיות בנוגע לתוכנית להקים 11 טורבינות רוח נוספות בעמק הבכא שברמת הגולן. מאז ההחלטה על הקמת הטורבינות תושבים בכפרי הגולן התנגדו לפרויקט.

19.07.2022 מאת: פורטל הכרמל והצפון
השרה להגנת הסביבה דורשת לעצור הקמת טורבינות רוח

 

השרה תמר זנדברג על המשך קידום אנרגיית רוח בישראל: "קידום אנרגייה נקייה ומתחדשת חשוב, אך גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל. לאור קצב קידום הקמת הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה באזורים שבהם אושרו תוכניות או מתכוננות חוות חדשות ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף, יש להימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ולמשך חמש השנים הקרובות, ובזמן זה לבחון את ההשפעות המצטברות על בעלי הכנף והמערכות האקולוגיות".

 

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג פנתה במכתב לשרת האנרגייה קארין אלהרר ולשרת הפנים איילת שקד, ובו צירפה את עמדת המשרד להגנת הסביבה בעניין המשך קידום אנרגיית רוח בישראל. 

 

בעוד שתרומתה של אנרגיית הרוח בישראל זניחה יחסית למשק האנרגייה המתחדשת, עלולות להיות לה משמעויות קשות על המערכות האקולוגיות. "קידום אנרגייה נקייה ומתחדשת מצוי גבוה מאוד בסדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה, אך בצידו גם השמירה על השטחים הפתוחים והטבע בישראל שלא פחות חשובים על מנת להתמודד עם משבר האקלים ולהיערך אליו", ציינה השרה.

 

השרה זנדברג: "הרי, על מנת לצמצם את אחוז גזי החממה באטמוספרה ולמנוע את המשך ההתחממות, מלבד צמצום הפליטות המעשית, יש לוודא שאנחנו לא פוגעים בגורם שסופח את הפליטות, שהוא הטבע. מסיבה זו ועוד המשבר האקלימי והמשבר האקולוגי מחוברים יחדיו, ולא ניתן להפריד ביניהם. פתרון שנועד לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיות אחרות אינו פתרון אמיתי. בוודאי כך, כשפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל זניח יחסית לעומת פוטנציאל הפגיעה בטבע שהוא גבוה".

 

לדברי השרה, הבנה זו הובילה לצורך לבחון היטב ולכמת את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מקידום אנרגיית רוח בישראל. "הדברים נשקלו בכובד ראש ובשיתוף רחב של גורמי המקצוע במשרד", ציינה זנדברג, "והמסקנה בעת הזו היא שלאור קצב קידום הקמתן של הטורבינות המאושרות, הרגישות האקולוגית הרבה בכל האזורים שבהם אושרו תוכניות או מתוכננות חוות חדשות, ומחסור בידע לגבי היעילות של משטרי ההפעלה למניעת פגיעה בבעלי כנף, המשרד סבור שיש לנקוט את עקרון הזהירות המונעת ולהימנע מקידום תוכניות חדשות של טורבינות רוח בשלב זה ובמשך חמש שנים הקרובות שהן הזמן שהמשרד מעריך שניתן במסגרתו לאסוף מידע מספק על ההשפעות האקולוגיות של חוות טורבינות".

 

בפרק הזמן הזה יש צורך לבצע ניטורים בכל החוות המוקמות, מתוך בחינה מעמיקה של ההשפעות של טורבינות רוח ולבסס את הידע שיצטבר על היעילות של משטרי הפעלה במניעת הפגיעה בבעלי כנף, ובכלל זה בחינת ההשפעות המצטברות במרחב על מצבן של אוכלוסיות בעלי כנף והמערכות האקולוגיות – כל זאת טרם ההחלטה על קידומן של תוכניות חדשות.  

 

"מדינת ישראל צריכה להשקיע את עיקר משאביה ומחקריה בניצול יעיל של אנרגיית השמש ואגירתה קרוב לנקודות הצריכה", ציינה גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, בעמדה המקצועית שצורפה למכתב השרה. "פיתוח אנרגיית הרוח בישראל צריך להישאר מוגבל בהיקפו ולהיעשות בזהירות רבה. המשרד קורא לעצור את קידום התוכניות החדשות לטורבינות רוח ולנטר את ההשלכות האקולוגיות והשפעות הרעש של החוות שכבר הוקמו, וכך באמצעות הרחבת בסיס הידע ניתן יהיה לקבוע אם וכיצד להמשיך לקדם תוכניות לטורבינות רוח בישראל".

 

 

בישראל פועלות כיום כמה חוות טורבינות רוח:

חווה ברמת סירין ובה 14 טורבינות בגובה כ-75 מטרים

חווה במעלה גלבוע ובה 17 טורבינות בגובה כ-65 מטרים

חוות עמק הבכא שבה כ-35 טורבינות בגובה של כ-136 מטרים, והיא פעילה מינואר 2022

 

נוסף על כך מתוכננים לקום עוד כ-15 מתחמי טורבינות רוח בינוניות וגדולות שיכללו כ-200 טורבינות העתידות לספק כ-600 מגה-ואט על שטח של כ-1,150 דונם. הטורבינות המתוכננות היום – רוח בראשית ועמק הרוחות – מגיעות לגובה של עד כ-180 עד 200 מטרים. על פי היעד הממשלתי שנקבע ל-730 מגה-ואט, כבר היום, התוכניות הקיימות והמקודמות הן יותר מ-80% מפוטנציאל אנרגיית הרוח בישראל. 

 

לייצור אנרגייה מטורבינות רוח השפעות סביבתיות ובריאותיות ומשמעויות אקולוגיות. אחד הכלים אשר אומצו במסגרת הליכי התכנון לשם שמירה על האיזון בין קידום ייצור אנרגייה מתחדשת מטורבינות רוח לבין צמצום הפגיעה בבעלי כנף היא קביעת ערכי סף לפגיעה בבעלי כנף – תנאי להקמה ולהפעלה של טורבינות. ערכי סף אלה הוטמעו בהוראות תמ"א 41 (שינוי 9 לתמ"א 1 הממתין לאישור הממשלה).

 

כמו כן הוטמעו בהוראות התמ"א הדרישות להכנת סקר מקדים לבעלי כנף ביחס למפת רגישות שהוכנה במסגרת תמ"א 41, כמו גם מעקב וניטור ומשטר הפעלה לצורך צמצום הפגיעה בבעלי כנף. כיום, האמצעים למניעת פגיעה בבעלי כנף מוגבלים ומתמקדים בניטור תמותה, ולעיתים גם בניטור בידי תצפיתנים. 

 

מאז החלה פעילותן של החוות בשנת 2016, הצטברו נתונים אשר מלמדים על פגיעה בבעלי כנף רבים וחורגים מערכי הסף שנקבעו בתמ"א 41 (תיקון 9 של תמ"א 1) כתוצאה מפעילות הטורבינות, בהם מינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה בישראל ובעולם. משום כך, המשרד סבור כי יש להרחיב את בדיקת ההשפעות של הטורבינות בכלל המישורים.

 

 

עוד בנושא : 

 

"מעל שמונים אחוז מתושבי הגולן מאמינים שלא יקומו טורבינות "

"עימותים בכפרי הגולן בעקבות הקמת הטורבינות"

"הקמת חוות הטורבינות בגולן בעיצומה"

"טורבינות הרוח הביאו להשבתת מערכת החינוך בכפרי הדרוזים בגולן"

"שביתה כללית כוללת החינוך בכפרי הדרוזים בגולן"

 

פורטל הכרמל

תגובות

מומלצים

\