כ-80% מהכנסותיהן של הרשויות מקורן במיסי הארנונה

אי שוויון בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים כ-40% מסך חיובי הארנונה שלא למגורים נגבים ברשויות המשתייכות לחמישון העליון, כולל כ-20% מהאוכלוסייה, לעומת 3.5% ברשויות המשתייכות לחמישון התחתון.

02.07.2021 מאת: פורטל הכרמל והצפון
כ-80% מהכנסותיהן של הרשויות מקורן במיסי הארנונה

תמונה להמחשה

 

 

הדוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2021 מביא ממצאי ביקורת והמלצות במגוון נושאים העומדים בליבת העשייה של הרשויות המקומיות, ובהם נושאי חברה ורווחה ונושאי תכנון ובנייה. במסגרת זו מתפרסם גם דוח מיוחד בנושא ההגנה מפני נזקי שיטפונות.

החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות בשנת 2018 היו בישראל 255 רשויות מקומיות, אשר מעניקות לתושביהן שירותים ממלכתיים, כגון חינוך, רווחה וקליטת עלייה, ושירותים מקומיים, כגון ניקיון ותברואה, פיקוח עירוני ותכנון.

החוסן הפיננסי של הרשויות נדרש כדי שיהיה ביכולתן להעניק לתושביהן שירותים ברמה נאותה והוא מבטיח כי תישמר האוטונומיה של הרשויות וחופש הפעולה שלהן בהתאם לסמכויותיהן, שכן בנסיבות של ערעור החוסן הפיננסי ומשבר כספי יש למשרד הפנים סמכויות נרחבות להתערב בניהולן השוטף.

משרד מבקר המדינה בדק את החוסן הפיננסי של הרשויות המקומיות בישראל באמצעות ניתוח מאגר נתונים כספיים של כלל הרשויות המקומיות שיש במשרד הפנים.

בשנת 2018 סך הוצאות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל עמד על 68.2 מיליארד ש"ח והגירעון המצטבר בכלל הרשויות באותה שנה עמד על 3.7 מיליארד ש"ח.

בביקורת עלה כי 27 רשויות מקומיות סיימו את 2018 - שנה שהתקיימו בה בחירות לרשויות המקומיות - בגירעון שוטף חריג לעומת שלוש השנים שקדמו לה ב-2013, שגם בה התקיימו בחירות, היה מספרן 34.

בנוסף נמצא כי מחקר של משרד הפנים מ-2016 הראה קשר בין איתנות פיננסית לשיעור חיוב הארנונה שלא למגורים.

בהיבט ההוצאה על שירותים מקומיים לתושב, נמצא כי ההוצאה הממוצעת על שירותים מקומיים לתושב בחמישון התחתון של הרשויות (רובן רשויות מהמגזר הלא-יהודי) עמדה ב-2018 על 699 ש"ח, בחמישון השני היא הייתה גבוהה ב-61% ועמדה על 1,126 ש"ח, ובחמישון העליון עמדה ההוצאה על 2,101 ש"ח גבוהה פי שלושה מזו של החמישון התחתון ופי 2 מהחמישון השני.

נמצא כי מענק האיזון מכסה חלק ניכר מהוצאותיהן של הרשויות המקומיות בחמישון התחתון, ואף על פי כן הוצאותיהן על שירותים מקומיים נמוכות ביחס לרשויות אחרות.

לפיכך מענק האיזון בהיקף כולל של 3.3 מיליארד ש"ח שניתן ב-2018 אינו מאפשר צמצום של הפערים.

היעד של משרד הפנים היה כי שיעור ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות יעמוד על 62%. שיעור ההכנסות העצמיות מסך ההכנסות בכלל הרשויות המקומיות עמד על 55.6% בשנת 2018 ירידה של 8.1% לעומת שנת 2008: ברשויות מקומיות בדירוג חברתי כלכלי 1 - 4 עמד שיעור ההכנסות העצמיות ב-2018 על 36.8%, וברשויות מקומיות במגזר הלא יהודי על 20.9% - ירידה של 10.2% ו-8.9% בהתאמה לעומת שנת 2008.

בבדיקת חוקי עזר המאפשרים לרשויות המקומיות לגבות אגרות נמצא כי יש תחומים מסוימים שיש בהם פער ניכר בין רשויות במגזר היהודי לרשויות במגזר הלא יהודי, כך ב-69% מהרשויות המקומיות במגזר הלא יהודי, למשל, יש חוקי עזר העוסקים במודעות ושלטים, לעומת 93% מהרשויות המקומיות במגזר היהודי.

כ-80% מהכנסותיהן העצמיות של הרשויות המקומיות מקורן במיסי הארנונה.

בישראל החיוב על נכסים מבוסס על תעריפים שנקבעו ב-1985 המעודכנים בהתאם לנוסחה. בניגוד למקובל במדינות רבות ב- OECD החיוב נקבע בהתאם לשטח הנכס ולסוג השימוש בו ולא בהתאם לערכו.

דוח של ארגון ה-OECD מספטמבר 2020 המליץ לשנות את שיטת החיוב הנהוגה בישראל. בביקורת נמצא כי השיטה הקיימת טומנת בחובה סיכונים פיננסיים לרשויות המקומיות, היא לא מאפשרת לצמצם פערים בין רשויות ויש בה עיוותים היוצרים אי שוויון בין תושבים. החלטות של ממשלת ישראל מ-2006 ומ-2016 לפעול לשינוי שיטת הארנונה לא יושמו, וועדה לשינוי שיטת הארנונה שהוקמה ב-2016 טרם פרסמה את המלצותיה.

בנושא חובות הארנונה, עלה כי היקף חובות הארנונה לרשויות המקומיות, שלפי הערכת הרשויות אפשר לגבותם, הסתכם ב- 2018 ב-9.7 מיליארד ש"ח. גביית החובות האלה, ואף חלקם, עשויה לצמצם במידה ניכרת את הגירעון המצטבר של כלל הרשויות המקומיות.

עוד עלה כי יש פער גדול בין הרשויות המקומיות לממשלה בכלים שיש להן כדי להתמודד עם שינויים כלכליים שלא נצפו, ועל הרשויות המקומיות יש מגבלות פיסקליות נוקשות.

על הממשלה מוטלת חובה לפרסם מידע מפורט על תקציבה, אך הרשויות מחויבות לפרסם מידע תמציתי בלבד. נמצא כי מתוך 12 רשויות שאתרי המרשתת שלהן נבדקו, שבע מפרסמות לציבור מידע מפורט על התקציב והשאר מפרסמות את המידע התמציתי.

כמו כן, הממשלה מחויבת לפרסם מידע על התקשרויות עם ספקים אחת לרבעון, אבל חובה כזו אינה מוטלת על הרשויות, ונמצא כי אף אחת מהרשויות שנבדקו אינה מפרסמת מידע כזה.

עוד עלה כי השיעור הממוצע של הגירעון המצטבר בכלל הרשויות ירד מ-12.6% בשנת 2008 ל-5.6% בשנת 2018. עם זאת, נמצא שלשבע רשויות היה בתקופה שנבדקה גירעון מצטבר גבוה (מעל 30%) עקבי.

נוסף על כך, בשנת 2018 תשע רשויות לא עמדו בתבחין שלפיו יתרת אשראי בצירוף הגירעון המצטבר לא יעלו על 60% מהכנסותיהן, לעומת 94 שלא עמדו בתבחין זה בשנת 2008.

בנוסף, היחס השוטף בכלל הרשויות המקומיות השתפר ועלה מ-0.56 בשנת 2008 ל-0.89 בשנת 2018.

שיפור ניכר חל במגזר הלא יהודי. השיעור הממוצע של גביית ארנונה בכלל הרשויות המקומיות עלה מ-84% בשנת 2008 ל-91% בשנת 2018. השיפור הגדול ביותר חל במגזר הלא-יהודי.

מבקר המדינה ממליץ, בין היתר, למשרד הפנים לבחון דרכים לצמצם את תופעת הגירעון השוטף הגבוה ברשויות בשנת בחירות לרשויות המקומיות, העשויה לפגוע בחוסן הפיננסי של אותן רשויות, ולפרסם הנחיות בנושא לקראת שנת בחירות, וכן שמשרד הפנים יגבש תוכנית ארצית לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות מתוך מתן דגש על אי-השוויון בחיובי ארנונה שלא למגורים, לנוכח הפערים הגדולים בין הרשויות המקומיות בחיוב ארנונה שלא למגורים.

מבקר המדינה ציין בדוח כי האתגר העומד בפני משרד הפנים והרשויות המקומיות בישראל עם כניסתנו לעשור השלישי של המאה העשרים ואחת הוא לצמצם את הפערים בין הרשויות, לבחון את שיעור ההכנסות העצמיות שלהן, לגוון את מקורות ההכנסה שלהן ולפעול להתייעלות ולשיפור בחוסנן הפיננסי לצד טיוב השירות לתושבים.

 

 

תגובות

מומלצים