מעלים את האלימות בחברה הערבית לסדר היום

 
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה בבקשה לדיון מהיר בנושא האלימות הגואה בחברה הערבית של חברי הכנסת מירב בן ארי, אימאן חטיב יאסין, אחמד טיבי, גלעד קריב, אברהם בצלאל, אפרת רייטן, חמד עמאר, וואליד אלהוושאלה, עמית הלוי, שרן השכל ונאור שירי.
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי לנושא חשיבות רבה לכל מרקם החיים במדינת ישראל. האפקט של פשיעה או של רצח הוא משמעותי לכל אחד מאיתנו ולא משנה באיזה מגזר ומקום זה מתרחש. באותו מקום הקהילה באותו אזור בפחד והפושע חש מנצח. אלה שני דברים שאנו לא יכולים להרשות לעצמנו. והמטרה ללשמוע להמליץ ולסייע במלחמה בתופעה".  

 

 

סמפכ"ל המשטרה, ניצב אבשלום פלד: ​"אנחנו עושים כל מאמץ לחנך את השוטרים שכאשר אנחנו פועלים בתיק רצח לא משנה מה זהות הקורבן, אנחנו ניגשים לכך בחרדת קודש. לא מדובר בסטטיסטיקה אלא באדם ובטרגדיה שעומדת אחריו. היום חסרים במשטרת ישראל כ 2000 שוטרים רובם מהמערך הלוחם: סיור , חוקרים ואחרים התומכים את אכיפת החוק ושלום הציבור. בחודשים האחרונים, עמדנו מול אתגרים מאד מורכבים: רקע של פיגועי טרור, סדר ציבורי רחב היקף ועוד. השוטרים והמפקדים עובדים מסביב לשעון ובסופי שבוע. יחד עם זאת אנחנו יודעים להציג עשייה. אי אפשר להסתתר כשיש עלייה במספרים. לפעמים אין קורלציה של הפעילות הקשה לירידה בנתונים וזה לוקח זמן. מדובר בריצה למרחקים בינוניים ואני מניח שזה ירד". 

 

 

תנ"צ יואב תלם, סגן ראש אח"ם במשטרה, פרס את אירועי הפשיעה שהיו בסוף השבוע האחרון ואמר כי מדובר ברצף אירועים ללא קשר אחד לשני. "כל אירוע רצח הוא אירוע אחד יותר מידי. היום בבוקר יש פחות 2000 שוטרים יוצאים לרחובות. אנחנו יודעים שהשר פועל למלא את השורות ואנחנו מקווים שזה יתממש. בנוסף יש כרסום בסמכויות המשטרה ואפשר לברך על החוק של תפישת מצלמות בכל מה שקשור לאמל"ח ואני מקווה שהכלים רק ירבו". בנושא תכנית 'מסלול בטוח'  אמר "אני לא מתיימר לשים את אותו האירוע שבזכותו אנחנו מצליחים למגר או לא. מבחינת האסקלציה של האירועים האלימים. יש 27 סכסוכים מדממים של ארגוני פשיעה ואנחנו נותנים להם את הדגש בסיכול ומניעה ומשקיעים יכולות מודיעיניות, חקירתיות, כלכליות ועוד. מתחילת שנה הצלחנו לחלט 200 מלש"ח מארגוני הפשיעה. המאבק בפשיעה הוא סזיפי, הייתי נזהר להתבשם בנתונים טובים בתקופה אחת ולהיכנס לפניקה מנתונים בתקופה אחרת. תנו לנו את הכלים להילחם בפשיעה של כוח אדם כלים טכנולוגיים וסמכויות". 

 

 

ח"כ מירב בן ארי, מיוזמות הדיון טענה כי המספרים של הנרצחים רק עולה. "היתה תוכנית שאמנם לא חיסלה את הפשיעה בחברה הערבית אבל היא אחדה 6 גורמים במטרה להילחם בפשיעה. כל חודשיים הגיע סגן השר וסקר בפני הוועדה את הנתונים. אין ואקום באלימות. מצפה שהוועדה תצא בצעדים אופרטיביים לפיקוח על הממשלה". 

 

 

ח"כ אפרת רייטן מרום, אמרה כי היא בהלם שהשר לא נמצא כדי לתת דין וחשבון ופעם אחר פעם הוא בורח מהדיון הזה. מאז כתבנו היו 70 נרצחים והיום אנחנו ב 78. זה לא הגיוני. מה שקורה כאן היא הפקרות לשמה. יש מחירים ונזקים שנצטרך מאמץ של שנים לתקן אותם".  

 

 

ח"כ חמד עמר: "יש כאן אובדן משילות שלא תיארתי לעצמי. אתם לא קולטים את זה. כל מערכת הביטחון היתה צריכה לעמוד על הרגליים. אל תחשבו שהרציחות יישארו במגזר הערבי ודמי החסות יישארו שם". 

 

 

ח"כ אחמד טיבי: "ראש הממשלה והממשלה הם האחראים. יש לאסוף את הנשק, אנחנו לא רוצים את הנשק הזה ברחובות שלנו כי הוא הורג אותנו. אתם לא עושים את זה.. ההסבר קשור בעובדה שקצינים בכירים אמרו פעם לערוץ 12 : זו חצר אחורית וזה פחות מעניין. ערבי רוצח ערבי. יש שני סוגי אלימות חברתית שאנחנו אחראים כולנו כמו רצח בין שכנים, נשים, בין תלמידים. אבל ארגוני פשיעה ומיגורם היא אחריות מדינתית לא של האזרח אלא של המשטרה והמדינה. ערבי מרגיש שאין שוויון לא כשהוא חי ולא כשהוא נרצח. הגורם לכך שהפשיעה עלתה בצורה מובהקת בשנה האחרונה פרצה מלחמה בין כנופיות וארגוני פשיעה לכן אתה רואה רצח בבוקר ונקמה אחר הצהריים. המשטרה צריכה לעצור את זה". 

 

 

ח"כ אברהם בצלאל: "מאז שהגשנו את הבקשה הזו ועד היום המספר רק עלה ואנחנו שומעים כל יום על עוד נרצח. הדבר הזה ממשיך ופוגע בציבור כולו. אני קורא למשטרה צריך לעשות כאן ועכשיו. 

 

 

ח"כ צבי סוכות, אמר כי דנים רק בחלק מהבעיה וציין את הנתונים במצרים ובירדן לעומת ישראל. בציבור הערבי מנהיגי הציבור מעודדים דה לגיטימציה נגד מוסדות המדינה וקוראים לצעירים לא להתגייס למשטרה. אי אפשר לבוא היום ולזעוק ולהאשים את המדינה. לא יכול להיות שאנחנו מדברים בחלק האחרון של הבעיה". 

 

 

ח"כ וואליד אלהוושאלה, ציין כי מקרי הפענוח הם מאד נמוכים ולילה לילה נרצחים אנשים. אין לנו בחברה הערבית מערכת משפט ואין לנו משרד לביטחון לאומי. לכן האחריות לטיפול בנושא היא על המשטרה".
 

 

 

מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת של נתוני המשטרה עולה מתחילת שנת 2018 עד סוף הרבעון הראשון של 2023 נפתחו במשטרת ישראל כ- 1.5 מיליון תיקים על עבירות שבוצעו ברשויות השונות בישראל.  כ- 30 תיקים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בשנים 2018– 2022 התרחשו 690 אירועי רצח, בהם נרצחו 731 קורבנות. רוב הקורבנות- 70% - היו ערבים, 24%  יהודים וכ 6%  אחרים. מבחינת "מסלול הטיפול" באירועי הרצח עולה, כי  היחס בין מספר החשודים למספר האירועים נע בשנים אלה בין  56% - 69% בחברה הערבית לעומת 92%-71%  בחברה היהודית. היחס בהגשת כתבי אישום בין השנים  2022-2018 עמד על 29% בקרב החברה הערבית לעומת 69% בחברה היהודית בממוצע. 

 

 

נצ"מ שמואל שרביט מחלקת תיאום מבצעי, במשטרה כי כבר מספטמבר סוף השנה שעברה ראינו את העלייה ואנחנו חושבים כל יום איך לעשות את הדברים טוב יותר. נעשות הרבה מאד פעולות לאו דוקא במסלול בטוח או מסלול ירוק. יש המון ארגוני פשיעה מאחורי סורג ובריח. כל הזמן נסגרים ונפתחים סכסוכים חדשים. יש עלייה בכתבי אישום בעבירות אלימות, אמל"ח, גניבות ועוד". 

 

 

אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, חלק על האמירה שהתוכניות למיגור הפשיעה בחברה הערבית לא ממשיכות והסביר " כבר בספטמבר החלה עלייה והמגמה הזו המשיכה. התוכניות ממשיכות ויש מגבלה של תקציב המשכי שהוא נמוך יותר וכאשר התקציב יעבור נחזור לעצימות גבוהה. בחברה הערבית נסיים להקים 9 יחידות חדשות של שיטור עירוני וזו אמירה חשובה. הרשויות המקומיות מגייסות את הפקחים ואנחנו בקשרים מצוינים עם ראשי רשויות".

 

 

יו"ר הוועדה, פוגל סיכם ואמר כי יתקיים דיון המשך. "חיי אדם חייבים לעמוד בסדר העדיפויות שלנו ושאף אחד לא ינסה לצייר תמונה אחרת. אני מכיר חלק מהתוכניות ודווקא בגלל הקושי אני אופטימי. נמצא פתרון ונוביל לדברים טובים יותר".