בעקבות אירועי הטרור עלייה של 400% בבקשות לרישיון כלי נשק
בדיון של הוועדה לביטחון לאומי על פעילות אגף רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי: "עד שנת 2021 הוגשו כ 10,000 בקשות בשנה. בשנת 2021 אירועי שומר החומות הוגשו 20,000 בקשות וממרץ 2022, בעקבות גל הטרור הוגשו 42,000 בקשות".
בנוסף, אושרה פה אחד הקמתה של וועדת משנה לנושאים חסויים ומסווגים בוועדה לביטחון לאומי בה יהיו חברים חה"כ מירב בן ארי, משה סעדה וצביקה פוגל.
יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר בפתח הדיון כי הביטחון האישי הוא משהו שהיום בוער בכל אחד מאיתנו. חלק מהמרכיבים היא התחושה שאתה חמוש או שאתה נמצא בתחושה חמושה, זה גם תורם לך לביטחון האישי. ההתלבטות לגבי נשיאת נשק קיימת בכל העולם ולא בכל מקום רצים לחלק נשק. המטרה בסופו של דבר, להמליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים על הדרך היעילה יותר להגביר את הביטחון האישי באמצעות סביבה חמושה ומיומנת ואיזה איזונים נדרשים להבטיח שימוש מושכל בנשק".
ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת* בנושא הבקשות לקבלת רישיון לנשק פרטי עולה כי בשנים 2020-2017 רובן של הבקשות בשנה היה נמוך מ- 10,000 . בין השנים 2020 ל- 2022 מספר הבקשות למעלה מהכפיל את עצמו בכל שנה; בסה"כ מספר הבקשות גדל פי חמישה בין שנת 2020 לשנת 2022 , מ- 8,478 ל- 42,073.
עם זאת, בשנים 2021-2017 שיעור הבקשות שאושרו ירד בהדרגה, מ- 68% בשנת 2017 ל- 57% בשנת 2021 (נתוני שנת 2022 אינם סופיים, שכן לא מעט בקשות מצויות עדיין בטיפול). בהתאם, שיעור הבקשות שנדחו עלה בהדרגה במהלך השנים הללו, מ- 32% ל- 43% .
רוני הרשקוביץ, מחבר המסמך ציין כי בין הסיבות המרכזיות לדחיית בקשות היא אי עמידה בתבחינים שנקבעו.
ישראל אבישר, ראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, סקר בפני הוועדה את תחומי האחריות של האגף וציין כי כיום יש 157,192 אלף כלי ירייה פרטי בעיקר לצרכי הגנה עצמית המוחזקים על ידי 149,282 אלף אזרחים. הוא ציין, כי השיעור היחסי מתוך סך האוכלוסייה המחזיקה ברישיון הוא קטן ביחס לעבר בין היתר בגלל: מוטיבציה ירודה בגלל גודל האחריות , סיבה כלכלית ואי עמידה בתבחינים. "עד שנת 2021 ידענו לטפל ב 10,000 בקשות בשנה. ב 21 'שומר החומות' גרם לעלייה של 20,000 בקשות ומגל הטרור ב 2022 ועד ימים אלה הוגשו 42,000 בקשות".
לשאלת יו"ר הוועדה, פוגל איזה לקחים יש בנושא מימוש התבחינים? השיב אבישר כי התבחינים מוכרעים על ידי השר המכהן, יש המחמירים ויש המקלים. לדבריו התבחינים היום מאוזנים עם זאת יש לשקול לבצע הרחבה לדוגמא לאוכלוסיית הלוחמים רובאי 05". חברתו לארגון ענת אילוז, מנהלת מחוז ירושלים הוסיפה " יצאנו למבצע לפני שבוע והיום מגיעים לכל מחוז כ 100 אנשים ביום. כל מטה האגף מגויס לקצר את זמני ההמתנה לרישוי".
אבישר: "כ 65% אחוז מהבקשות מסתיימות עם רישיון. כ 35% מסתיימות ללא רישיון בגלל אי עמידה בתנאי הרישיון , דחייה על ידי המשטרה וויתור עצמי של המבקש עצמו. חלק מהבקשות בשנים 2021 – 2022 הם של אנשים שרואים את גל הטרור ומגישים בקשות לא מבוססות".
בסקירתו ציין, אבישר עוד, כי האגף מטפל גם ברישוי לארגונים כמו חברות האבטחה, יצרני נשק, סוחרי נשק, מטווחים, משרדים וארגונים ממשלתיים, יישובים ראויים ועוד. המדיניות היא מאזנת ומרסנת כנשקלים הערך של הגנה עצמית ומצד שני שאדם לא ישתמש באופן לא אחראי בגלל מצב נפשי, בריאותי וסיכון פוטנציאלי. עוד הוסיף, כי על פי התבחינים הזכאות לרישיונות לאזרח פרטי הן לפי אזור גאוגרפי ורשימת יישובים זכאים, אדם שתחום עיסוקו באזורים אלה. שירות בכוחות הביטחון והכשרה של רובאי 07 בשירות הצבאי המזכים ללא קשר לתבחין גיאוגרפי.
לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה באגף, סיפרה כי כל אדם נבדק גם על ידי משטרת ישראל ומשרד הבריאות ולאור המלצותיהם אנו פועלים בשיקולים לגבי אדם שמגיש בקשה. מידי חודש ככל שמגיע מידע חדש השולל עמידה בתנאים אנחנו פועלים לביטול הרישיון".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה, ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה" ברחובות שלנו מסתובבים יותר מידי נשקים. יש חורים בהליך הרישוי וזרימת המידע לאגף לגבי המבקשים לא מספק. ברור שאני רוצה מאבק בטרור אבל מול האלימות שגואה בחברה הישראלית אף אחד לא רוצה שכן אלים עם נשק ואף אישה לא צריכה להסתובב בחרדה".
ח"כ עמית הלוי: "לגבי התבחינים חסר נתונים ושל הסיכונים והמשמעויות. צריך לזכור שיש לנו סיכונים במדינה שאנחנו צריכים להתמודד איתם והאוכלוסייה גדלה כאשר המשטרה לא מדביקה את הפער. אנחנו צריכים לעשות את זה מהיר וזה משמעותי. זו אחריות שלנו".
ח"כ מירב בן ארי, הוסיפה: " יש תבחינים שהשר צריך לגבש ולהגיד מה המדיניות שלו? ולאחר מכן הוא צריך לעבור דרך הוועדה לא בשביל אישור אלא לקיים דיון ציבורי אמיתי".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "הרבה פעמים אנשים שאין להם רישום פלילי לא אומר שהם אנשים נורמטיביים בגלל שאין תלונה נגדם. אני יודעת מה זה נשים וילדים שחיים תחת הרגשה עם נשק בתוך הבית. זה טרור מתמשך יום יום והרבה נשים לא מצליחות ללכת להתלונן".
ח"כ מיכל וולדיגר: הלוואי והיינו חיים בעולם אוטופי. נשק הוא גם כלי הגנה. אני לא חושבת שצריך לחלק נשק כמו בארה"ב וברורים לי ההגבלות והסיכונים שיש בנושא הזה. המון נשים פונות אלי בבקשה שברצונן להחזיק נשק ויש לקחת בחשבון את בני ישיבות ההסדר".
סאיד תלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי:" נשק הוא לא רק כלי רצח אלא הוא כלי המטיל אימה והמשמעויות הנוספות שלו. יש מישהו שעמד בכל הכללים יכול להפר את האיזון כמו במקרים של פרידה, גירושים, סכסוך במשפחה. בכלים להערכת מסוכנות יש את השאלה של זמינות של נשק. כמו מצב נפשי, פרופיל אישי ועוד".
טלי הרן בן נון, נציגת ארגון העובדים הסוציאליים ציינה את נושאי האלימות במשפחה ואובדנות "אנחנו מטפלים באלפי אנשים עם נטייה לאובדנות שהיא תופעה שקופה שלא מדברים עליה מספיק בגלל הבושה. אנשים שנוטים לאלימות נוטים לאימפולסיביות וזה יכול להיות בכל שכבות האוכלוסייה . היד יכולה להיות קלה על ההדק וחייבים לקחת את זה בחשבון. רק עצם קיום נשק בבית יכול להוות איום שחיים בצילו ילדים ונשים בפחד".
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות :"כבר כיום יש לקונות הדורשות תיקון. כך למשל, טופס בקשה לרישיון כולל כיום אישור רופא משפחה להיעדר בעיות פסיכיאטריות, אבל אם אדם נמצא בטיפול פסיכיאטרי פרטי, המידע לא יגיע לידיעת הרופא ולא למשרד הבריאות. ישנן גם דוגמאות של מאבטחים ושוטרים שרצחו ורק בדיעבד נודע שהיו בעלי עבר פסיכיאטרי".
יו"ר הוועדה, פוגל אמר בסיכום "הדיון באיזון בין הקטנת סיכונים והצפת השוק בנשק אני בעד הקטנת הסיכונים. הכוונה שזה יהיה נשלט תוך הגברת הפיקוח והבקרה. אמליץ לשר ללכת על אזורים שהסיכון בהם יותר גדול ונפח הפעילות המשטרתי הוא יותר קטן. לתת נשק היכן שהאיום והסיכון גבוהה ולא לתת נשק לכל דורש". לגבי הבקשות האימפולסיביות שיש בזמן האחרון אמר יו"ר הוועדה פוגל כי הוא בטוח שהאגף יודע כיצד לסנן את הבקשות הללו. נקיים דיון מעקב".
בנוסף, הוועדה לביטחון לאומי אשרה פה אחד את הקמתה של וועדת משנה לנושאים חסויים ומסווגים, בה יהיו חברים חברי הכנסת מירב בן ארי, משה סעדה וצביקה פוגל. יו"ר הוועדה, פוגל אמר כי וועדת המשנה תדון בהיבטים מסווגים רק במקרים שלא תהיה ברירה וכאשר אי אפשר יהיה לדון בנושאים באופן שקוף פומבי ובטוח.
