רס"מ סמיר סובח: "זכינו להיות במדינה שיודעת להעניק כבוד"

 

האישיות והמקצועיות של רב סמל מתקדם סמיר סובח, מכפר ג'וליס, לא משאירות אותו מאחור, הוא הצליח למלא תפקידים רבים עד שהגיע למנהל עבודה בטנ"א, המסירות שלו והאחריות האישית הביאה אותה לקבל מצטיין רמטכ"ל, סמיר אדם נוח ומקצועי ואיש של משפחה.

סמיר נשוי ואבא לשלושה ילדים, שגדל במשפחה מרובת ילדים, 5 אחיות ושני אחים. אביו פנסיונר שב"ס.

סמיר התגייס ב 2002 לגדוד 51, בגולני, עבר טירונות כתומך לחימה, משם הגיע לגדוד שהיה בהקמה בגולני, ועבר לאוגדה 80, חטמ"ר פארן, ב 2008 הוחלט על העברת מג"ב לערבה וסמיר עבר איתם, ב 2011 פורק מג"ב ערבה והוקם חטמ"ר ערבה, סמיר שמילא תפקיד אחראי בוחנים וקצין בטיחות,  באותה תקופה זכה לקחת חלק במשלחת לפולין וזכה במצטיין רמטכ"ל על העבודה שלו ועל ההשקעה והעשייה מעבר לעבודה שזה גיבוש של היחידה. 

ב 2015 פורק חטמ"ר ערבה והוקם גדוד ברדלס, מאז סמיר מנהל עבודה בגדוד, יש מתחתיו מחלקה של כ 14 איש.

נושא החיבורים בין האוכלוסיות השונות בצבא מאוד חשוב ותמיד זוכה לדגש, בעיקר הערכים של כבוד והערכה לתרבות של האחר, במטרה לשמור על המדינה ועל השייכות והאחדות בצבא, ב 2011 סמיר כמו קציני צה"ל רבים, לקח חלק במשלחת "עדים במדים" למחנות ההשמדה בפולין, דבר שהשאיר בו חותם עמוק ביחס לקשר שבין אדם לאדם.

סמיר: "בתור בן מעוטים שמשתתף באירוע כזה, זה היה מאוד חשוב לי, גם היהודים באותם ימים של השואה היו מיעוט נרדף, ואני מקשר את זה לעדה הדרוזית שנרדפה בהיסטוריה".

"להשתתף במשלחת לפולין על מדים זה מאוד משמעותי עבורי, זה מסע שהתחלנו ביד ושם בארץ, נגדים וקצינים יחד עם ניצולת שואה, המסע עצמו היה מאורגן טוב והתחושות הועברו במדויק על הסבל שעברו היהודים במחנות ההשמדה".

סמיר: "על השואה למדתי כמו כולם אבל כשמגיעים למקום שבו התרחשו זוועות, זה כמו ללכת על בית קברות אחד גדול וזה מאוד מזעזע, התחושות היו מאוד קשות. החוויה מאוד קשה, אבל זה מחבר אותנו לעם מאוד טוב, אני זכיתי וטוב שהייתי באירוע כזה".

 

 

סמיר שמגיע מבית ערכי עם הרבה תובנות לחיים, למד רבות מהימים בהם היה במשלחת בפולין, והכי חשוב על ההבדל בין החיים למוות והמשמעות של החופש וכבוד האדם. "זכינו להיות במדינה כזו שיודעת להעניק את הכבוד ולשמור על אנשים ניצולי שואה שחוו את הזוועות והיו לא חופשיים, היום אני מרגיש איתם מה זה להיות לא חופשי ופתאום לצאת לחופשי לחיים חדשים, זה מאוד מרגש".

"יצאתי למשלחת כאדם וחזרתי אדם אחר, אחרי שחזרתי מהמשלחת ידעתי מה זה לכבד אדם, להעריך את האחר, ויותר חשוב מהכל לא לשנות אנשים ולהתייחס לאדם כאדם, כי שנאה זה דבר שיכול להביא למקומות לא טובים. למדתי שאדם צריך לעמוד על הדברים שלו בדרכי נועם ללא שנאה".

סמיר ממליץ לבני מיעוטים לבקר במחנות ההשמדה, כדי להעיר ולהאיר את עיני האנשים והעדות להפסיק עם שנאת האחר ולכבד את האחר, להפסיק את ההרג של אחרים.

כשסמיר נשאל על משמעות המשפט "לעולם לא עוד", הוא חידד את נושא החופש, "זה לתת לאנשים לחיות בחופש בכבוד ובערכים, די עם שפיכת הדמים".

"כדרוזי שחי בארץ ישראל, אני לא רואה שיש גזענות, יש אחוז קטן מאוד שהוא לא משקף את החברה, אני חי בחופשיות ומקבל את הזכויות שלי ומכבד את החוק והכי טוב שאני אזרח שמשרת את המדינה שלי.

סמיר: "אני רוצה לאחל לעצמי חיים טובים שנמשיך לגדל את ילדינו ופקודינו בחברה על ערכים, לתת הזדמנויות לאנשים, לחיות ולהיות חופשיים וליהנות מהחיים".