30 אלף חולי סרטן חדשים מדי שנה
בישראל יש רק 367 אונקולוגים מומחים. ועדת הבריאות של הכנסת דנה במצוקת כוח האדם בתחום האונקולוגיה. כיום יש רק 120 מתמחים באונקולוגיה, וכ-287 מומחים בלבד שטרם הגיעו לגיל 67. בנוסף, כ-60% מהטיפולים בחולי סרטן מתרכזים בארבעה מרכזים רפואיים גדולים בלבד, דבר הממחיש את העומס ואת הפערים בנגישות לטיפול ברחבי הארץ.
ממלאת מקום יו"ר הוועדה טטיאנה מזרסקי: מסע המטופל קשה רגשית ופיזית. וכולל המתנה ארוכה לבדיקות, לרופאים, ביופסיה, אבחון והתחלת טיפול.
יש צורך במענה מערכתי כדי שהמדינה תוכל לספק טיפול אונקולוגי הולם לחולים על ידי התייחסות לכל שלב במחלה ולכוח-האדם והתשתיות בתחוםבתוך פחות מ-20 שנה עלה מספר המטופלים לכל אונקולוג בישראל פי 2.5 - מבלי שכוח-האדם גדל בהתאם. כך נחשף היום (שני) בוועדת הבריאות שדנה במצוקת האונקולוגים.
ממלאת מקום יו"ר הוועדה, טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה כי בכל שנה מאובחנים בישראל למעלה מ-30,000 חולי סרטן חדשים, בנוסף לחולים אונקולוגיים קיימים, אשר הודות להתקדמות הרפואית בתחום, חולים רבים חיים עם המחלה תקופות ארוכות יותר ודורשים מעקב וטיפול מתמשכים.
אל מול הגידול הדרמטי בהיקף החולים, מספר האונקולוגים במערכת, לא רק שאינו עולה, אלא יורד בפועל. נכון לשנת 23' היו בישראל 367 אונקולוגים מומחים, מהם 287 מומחים עד גיל 67. כ־60% מהטיפולים בסרטן מתרכזים בארבעה מרכזים גדולים בלבד, שרובם במרכז הארץ.
המשמעות היא שחולים רבים מהצפון, מהדרום ומחיפה נאלצים לקבל טיפול מחוץ למחוז מגוריהם. "מסע המטופל מתחיל ברגע החשד לסרטן, הוא קשה רגשית ופיזית. והוא כולל המתנה ארוכה לתורים, לרופאים, ביופסיה, אבחון והתחלת טיפול. זמני ההמתנה הארוכים לכל אחד מהשלבים מביא למצב של התקדמות המחלה בעוד המערכת לא מתחשבת, או לא יכולה לעמוד בקצב ההתקדמות.
המצב, כמו בהרבה מקומות במערכת הבריאות, שונה בין מרכז לפריפרייה, כאשר במרכז ניתן למצוא יותר אונקולוגים, אך גם המצב הזה עלול להחריף כאשר כיום מסתמן מחסור במתמחים באונקולוגיה". לדבריה, יש צורך במענה מערכתי כדי שהמדינה תוכל לספק טיפול אונקולוגי הולם לחולים על ידי התייחסות לכל שלב במחלה ולכוח-האדם והתשתיות בתחום.
ד"ר נעמה הלפרן-קלמוביץ, נציגת האיגוד הישראלי לאונקולוגיה, הזהירה כי מערך האונקולוגיה מצוי במשבר מתמשך, המאופיין בשחיקה חריגה של הרופאים, מחסור הולך וגובר בכוח אדם ופערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה. בתוך פחות משני עשורים עלה מספר המטופלים לכל אונקולוג בישראל מ־216 בשנת 2005 ל־547 בשנת 2019 עלייה של פי 2.5 - מבלי שכוח-האדם גדל בקצב התואם את הגידול בביקוש.
העלייה המתמדת במספר חולי הסרטן וההתפתחות המהירה של הטיפולים האונקולוגיים מגבירות את העומס על המערכת ומחייבות הרחבה משמעותית של המשאבים. כ־60% מהאונקולוגים דיווחו על פגיעה בבריאות בגלל לחץ, 36% הציגו סימנים של דיכאון, 27% שקלו לעזוב את המקצוע, וכ־20% מהאונקולוגים הפעילים הם בני 65 ומעלה וממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה.
היא הדגישה כי דו"ח ועדת הלוי, שגובש בהובלת משרד הבריאות, מציג תוכנית לאומית מקיפה להתמודדות עם אתגרים אלו, אולם המלצותיו טרם יושמו. יש להכיר באונקולוגיה כמקצוע במצוקה, להקצות את המשאבים הנדרשים ולפעול ללא דיחוי ליישום המלצות דו"ח הלוי, ובראשן חיזוק כוח האדם, הפעלת מודל התמרוץ למערכים האונקולוגיים, צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה, חיזוק מקצועות הבריאות במערך זה ופיתוח דור העתיד של האונקולוגים.
שרון ניר (ישראל ביתנו) הוסיפה כי "התחום מציל חיים או לפחות מאריך אותם, והנגשת הטיפול מחייבת להעניק אותו לכל מטופל בשוויון מרכז ופריפריה", ואילו מיכל גולדפיין, נציגת עמותה הישראלית לסרטן ריאה, הדגישה כי ההצלחה בטיפול מותנית בגילוי מוקדם, ורבים מהחולים בסוג זה של הסרטן דיווחו על היעדר זיהוי מוקדם אצל רופאי המשפחה, אי-הפניות לבדיקות נוספות, זמני המתנה ממושכים לבדיקות אלו – שמחמירים עוד יותר בפריפריה.
ד"ר רווית גבע, יו"ר איגוד האונקולוגים, ציינה כי ככל שעולה מספר המטופלים - יורד ונשחק הזמן שהרופא יכול להקדיש לכל מטופל. התוצאה החמורה היא חוסר שביעות רצון עמוקה וחריפה של המטופלים, ורצון הרופאים לעזוב את התחום. כיום יש רק 120 מתמחים בתחום ואין זה מספיק.
