המציאות הכלכלית של אימהות בישראל

בדיון האחרון של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, לפני פגרת הבחירות, הוצגו נתונים המעידים על הקשיים הכלכליים והתעסוקתיים של אימהות בישראל. מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ עדי עזוז: "אימהות אינה צריכה להיות מחיר כלכלי"

 

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון בנושא: "אימהות וקריירה פערי השכר בין נשים לגברים בישראל ובייחוד על רקע מצבי החירום". את הדיון ניהלה ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ עדי עזוז, והוא עסק במחיר הכלכלי שמשלמות נשים ואימהות בשוק העבודה, בהעמקת פערי השכר בתקופות חירום, ובצורך במתווה ממשלתי קבוע שייתן מענה להורים עובדים כאשר מסגרות החינוך נסגרות והמשק ממשיך לפעול.

 

ח"כ עזוז, פתחה את הדיון ואמרה: "ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בפערי השכר בין נשים וגברים. הפערים האלה אינם נובעים מגורם אחד, אלא ממכלול חסמים מבניים בשוק העבודה ובהם היקפי משרה, תת-ייצוג בתפקידי ניהול, אחריות על טיפול בילדים ובמשק הבית ואפליה ישירה ועקיפה." מ"מ היו"ר הדגישה כי מצבי החירום שחווה ישראל מאז 7 באוקטובר מעמיקים את הפערים הקיימים: "אין מצב שהמשק חוזר לעבוד, אבל להורים אין מסגרות חינוך לילדים. זה לא פתרון רק לנשים זה פתרון לכל המשפחות בישראל."

 

עוד אמרה ח"כ עזוז:"מדינת ישראל מעודדת ילודה, אבל אחרי שהילדים נולדים היא לא מסייעת לאותן אימהות גם בחצי מהמשאבים שהיא נותנת בשלב של להביא את הילדים." רחלי סונגו משדולת הנשים בישראל הציגה בדיון נתוני סקר מקיף, מהם עלה כי 88% מהאימהות סבורות שחופשת הלידה בתשלום אינה מספיקה; כ-40% מהאימהות מאריכות את תקופת הלידה וההורות מעבר לתקופה המתוגמלת לממוצע של 23.6 שבועות; ורק 4% מהאבות לקחו חופשת לידה על חשבון האם. מנגד, 73% מהנשים השיבו כי היו רוצות שבן הזוג ייקח תקופת הורות נפרדת שאינה על חשבונן. סונגו אמרה בדיון: "כש-88% מהאימהות אומרות שתקופת הלידה וההורות אינה מספיקה, וכשיותר מארבע מתוך חמש אימהות עובדות אומרות שאם לא היו אימהות היו בוחרות במשרה אחרת לא מדובר בבחירה פרטית, אלא בשוק עבודה שאינו מתאים להורות."

 

עוד עלה מהסקר כי 21% מהאימהות דיווחו שמעסיק מנע מהן זכויות או הערים קשיים במימוש זכויות הקשורות להיריון ולידה, ו-60% מהאימהות שחזרו לעבודה לאחר חופשת לידה דיווחו על קשיים בחזרה לשוק העבודה. 43% מהן דיווחו על קושי באיזון בין בית לעבודה. נציגת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הציגה את נתוני המחקר על "קנס האימהות", ולפיהם עשור לאחר לידת הילד הראשון נרשמת ירידה של כ-28% בהכנסות נשים ביחס לגברים. לדבריה, עיקר הפגיעה נובע מצמצום היקף העבודה ושעות העבודה, ופחות מיציאה מוחלטת משוק התעסוקה.

 

בדיון עלתה גם הפגיעה בנשות משרתי המילואים. עו"ד הייא חאג' יחייא מהנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה דיווחה כי מאז 2023 התקבלו בנציבות כ-4,500 פניות, מהן כ-2,200 מנשים, וכי כמעט מחצית מהפניות קשורות למשרתי מילואים ולבנות זוגם.

 

איילת עירון מפורום נשות המילואימניקים הוסיפה כי לפי נתוני הפורום, 54% מבנות הזוג של משרתי המילואים נאלצו להפחית אחוזי משרה, 14% דיווחו על פיטורים או הוצאה לחל"ת, ו-83% מהעצמאיות דיווחו על פגיעה בעסק. טירון אמרה: "הפערים האלה אינם מסתיימים עם סיום סבב מילואים. הם מצטברים לאורך חודשים ואף שנים, ומעמיקים את הפגיעה במסלול הקריירה דווקא בשנות הפריון."

 

מאיה שוחט לבוביץ', מאיגוד הדירקטורים ופורום הדירקטוריות, שיתפה בדיון כי בעלה שירת יותר מ-400 ימי מילואים, בזמן שהיא ניהלה את הבית, שלושה ילדים, קריירה והתאוששות מלידה מסכנת חיים. לדבריה: "אל תשאלו רק איך מצמצמים את פערי השכר. תשאלו איך מונעים ממצבי החירום לצמצם את ההזדמנויות המקצועיות של נשים ולהעמיק בכך את פערי השכר."

 

נציגות החברה האזרחית התריעו גם על כשלי האכיפה בתחום פערי השכר. ד"ר יעל פרואקטור ממרכז אדוה אמרה כי החוק הקיים לשכר שווה אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית: "אין הנחיה ברורה איך לדווח. מעסיק יכול לבחור איזו קבוצה הוא בודק, איך הוא מחלק את הנתונים, ואין סנקציות או תמריצים." בדיון נחשף כי מתוך 530 חברות פרטיות שהיו מחויבות בדיווח על פערי שכר בשנים 2021–2023, רק כ-30% דיווחו בפועל.

 

בסיכום הדיון קראה הוועדה למשרדי העבודה והאוצר להוביל תוכנית בין-משרדית לצמצום קנס האימהות ופערי השכר, שתכלול יעדים, תקציב ולוחות זמנים; למשרד העבודה, הביטוח הלאומי ומשרד האוצר לבחון מחדש את משך תקופת הלידה וההורות בתשלום ולקדם תקופת הורות נפרדת לאב; ולמשרדי החינוך, האוצר והעבודה להרחיב את המסגרות הציבוריות והמפוקחות לגילי לידה עד שלוש ולהתאים את שעות הפעילות ליום העבודה. עוד קראה הוועדה לקדם תיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שיכלול מנגנוני פיקוח, אכיפה וסנקציות; ולכנס שולחן עגול במשרדי האוצר והעבודה לצורך גיבוש חוק קבוע למענה תעסוקתי במצבי חירום, שיאפשר בין היתר עבודה חלקית לצד פיצוי יחסי, חל"ת גמיש או סבסוד שכר, ויהיה מותאם לסגירת מסגרות החינוך ולצורכי ההורים העובדים.

 

בסיום הדיון אמרה ח"כ עדי עזוז: "אימהות אינה צריכה להיות מחיר כלכלי. אישה אינה צריכה לבחור בין משפחה לבין קריירה, ואינה צריכה לשלם בשכר, בקידום ובביטחון התעסוקתי רק משום שהפכה לאם."