כמה ילדים חיים בישראל ומה מצבם החינוכי והחברתי

 

מאפיינים דמוגרפיים

בערים הגדולות (המונות יותר מ-100,000 תושבים) אחוז הילדים הוא כ-29.8%. אחוז הילדים הגבוה ביותר היה בבית שמש (51.4%), ואחריה בבני ברק (48.1%) ובירושלים (37.2%). בחלק ניכר מהערים הגדולות אחוז הילדים נמוך מהרמה הארצית. אחוז הילדים הנמוך ביותר היה בבת ים (19.1%), בתל אביב-יפו (21.3%) וברמת גן (21.8%).

 

מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית (במשקי בית שבהם יש ילדים בגילים אלו) היה 2.45 בממוצע ברמה הארצית. בערים הגדולות, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר למשק בית היה בבני ברק (3.59), בבית שמש (3.54) ובירושלים (2.98). בתל אביב-יפו וברמת גן נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית (1.83 ו-1.85, בהתאמה).

 

מתוך הילדים המתגוררים במשקי בית, מרביתם גרו עם שני ההורים (כ-92% מהילדים), והיתר גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים במשפחה חד-הורית גרו עם אימם (כ-82%).

 

בשנת 2024 נולדו 181,614 יילודים. שיעור הפריון הכולל של הנשים בישראל נאמד ב-2.87 ילדים בממוצע לאישה.

 

בשנת 2024 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו היה 119, מתוכן 67 מוסלמיות, 47 יהודיות ו-5 נערות ללא סיווג דת. עבור רובן (כ-93%) הייתה זו לידתן הראשונה.

 

חינוך והשכלה

בשנת תשפ"ד (2023/24) ביקרו 659,756  ילדים בגילים 7-0 בגני ילדים ציבוריים שבפיקוח משרד החינוך ובמעונות היום, מתוכם 19.5% ערבים.

 

בשנת הלימודים תשפ"ה (2024/25) למדו בחינוך היסודי והעל-יסודי כ-2.024 מיליון תלמידים.

 

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב הניגשים לבחינות בתשפ"ד (2023/24) הגיע ל-81.7%.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) ובמעבר לתשפ"ה (2024/25) עמד אחוז נשירת התלמידים בכיתות ז-יב על 2.1%.

 

בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) השתתפו 16,338 בני נוער בגילי 21-12 במסגרות השונות של היחידה לקידום נוער בפיקוח משרד החינוך.

 

בתשפ"ה (2024/25) למדו לתואר ראשון 5,932 בני נוער בגילי 17-12 (כולל), עלייה של 76.9% לעומת השנה הקודמת (3,354). 11.4% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה היו בני נוער.

 

8.7% מהסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במדעי הרוח היו בני נוער.

 

ספורט

בשנת תשפ"ד (2023/24) 76.7% (111,071) מתוך כלל הספורטאים הפעילים היו ילדים בני 18-9.

 

רמת חיים

בשנת 2024, 5.3% מכלל הילדים עד גיל 17 (כ-161 אלף ילדים) חיו במשקי בית ללא מועסקים – 3.5% באוכלוסייה היהודית ו-11.2% באוכלוסייה הערבית.

 

רווחה

בשנת 2024, כ-447.8 אלף מכלל הילדים בני 17-0 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הילדים הרשומים היה כ-145.4 ל-1,000 ילדים.

 

בשנת 2024, הושמו במסגרות רווחה כ-130.9 אלף ילדים בני 17-0. שיעורם היה כ-42.5 ל-1,000 ילדים, והם היו כ-42.3% מכלל המושמים במסגרות רווחה.

 

בשנת 2024 היו במרשם אנשים עם מוגבלות כ-199.8 אלף ילדים בני 17-0.

 

פשיעה ומשפט

בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) נפתחו תיקים פליליים ל-5,405 בני נוער בגילים 18-12, בשיעור כולל של 4.5 ל-1,000 בני נוער בגילים אלו.

 

מספר הקטינים שעמדו לדין במשפטים פליליים, ירד באופן ניכר – מ-5,922 קטינים שקיבלו פסק דין ב-2005 ל-1,992 קטינים שקיבלו פסק דין בשנת 2023 (ירידה של 66.4%).

 

אחוז ההרשעה בקרב קטינים תושבי ישראל שעמדו לדין בגין עבירות כלפי ביטחון המדינה היה גבוה באופן ניכר מאחוז ההרשעה בקרב כלל הקטינים שעמדו לדין (87.8% לעומת 49.8%, בהתאמה).

 

על פי נתוני סקר ביטחון אישי לשנת 2024, ב-81.0 אלף ממשקי הבית עם ילדים בני 17-2 (6.8%), נפגע לפחות ילד אחד במשק הבית מעבריינות במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר.

 

העבירה השכיחה ביותר כלפי ילדים במשק הבית עם ילדים בני 17-2, הייתה אלימות או איום באלימות (46.9 אלף משקי בית, 4.0%).

 

בטיחות בדרכים

1,612 ילדים בגיל 14-0 נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2024, מתוכם: 44 נהרגו (27 בנים ו-17 בנות), 259 נפצעו קשה (167 בנים ו-92 בנות) ו-1,309 נפצעו קל (706 בנים ו-603 בנות).

 

מספר הילדים שנהרגו בשנת 2024 (44) היה הגבוה ביותר מזה 14 שנים. במספרם חלה עלייה של 25.7% לעומת שנת 2023 (35) ועלייה של 63.0% לעומת ממוצע השנים 2022-2020 (27).

 

במספר הפצועים קשה (259) חלה עלייה של 14.6% לעומת שנת 2023 (226) ועלייה של 20.5% לעומת ממוצע 2022-2020 (215).​