דיון היסטורי בבג"ץ השוויון בחינוך

בדיון ראשון מסוגו שנערך היום בבית המשפט העליון, בעקבות עתירה נגד אפליית החינוך הממלכתי, דרשו השופטים מהמדינה להציג פתרונות אמיתיים בלוח זמנים קצר. השופטת וילנר: "זה שיש כוח פוליטי מסוים לציבור מסוים לא צריך לשנות - ילד זה ילד זה ילד".

04.07.2026 מאת: פורטל הכרמל והצפון
דיון היסטורי בבג"ץ השוויון בחינוך

השופטים הבהירו כי המדינה מודה בקיומו של פער בתקצוב, "אין ספק שמדובר בפער של עשרות אחוזים לטובת החינוך הממלכתי-דתי"

 

השבוע התקיים בבג"ץ דיון עקרוני והיסטורי בעתירה שהגישו מרכז מנור, קרן ברל כצנלסון, משמר החינוך הממלכתי, וחברי הכנסת גלעד קריב (הדמוקרטים) וולדימיר בליאק (יש עתיד). העתירה תוקפת את אפליית זרם החינוך הממלכתי אל מול הזרם הממלכתי-דתי בתקציבים, בשעות הליבה, בצפיפות הכיתות ובקריטריונים לפתיחת מוסדות חינוך.

 

במהלך הדיון, עמדו שופטי בג"ץ על קיומם של פערים משמעותיים ועמוקים, אשר המדינה עצמה אינה מכחישה עוד.

 

שופטי בג"ץ פנו לנציגי המדינה והבהירו: "לפי הנתונים יש פער והמדינה מודה בזה. עכשיו השאלה היא מה עושים. אין ספק ומחלוקת שבתוצאה יש פער של עשרות אחוזים, בוודאי לממלכתי הלא-יהודי, זה מוסכם".

 

השופטת יעל וילנר מתחה ביקורת חריפה על שיטת התקצוב הנוכחית ואמרה: "עבודת המטה צריכה לדון בכל ההיבטים, גם בנושא פתיחת בתי הספר הקטנים". השופטת הוסיפה והתייחסה לכספים הקואליציוניים: "זה צריך להיות מבוסס על נהלים ותקנות ולא מי רוצה ככה או ככה. זו שיטה שצריכה להיות מובנית ולעמוד בכללים... זה שיש כוח פוליטי מסוים לציבור מסוים לא צריך לשנות – ילד זה ילד זה ילד".

 

השופט פרופ' עופר גרוסקופף הדגיש את חשיבות מבחן התוצאה: "יש לוודא שעבודת המטה נשקלת גם למול מבחן התוצאה - לא יכול להיות שכל הקריטריונים יעבדו בסדר מבחינה מנהלית, ובסוף יישמר הפער. הכל למול השוויון המהותי". השופטים סיכמו כי אין בכוונתם לתת לפעולות המדינה להיגרר: "לקחת שנה-שנתיים בנושא כל כך יקר וחשוב של חינוך הילדים מעורר מחשבה, לא ניתן למשוך את הזמן. נגזור זמנים ומועדים ונעקוב אחרי זה".

 

עורכי הדין של העותרים הציגו את עומק העיוות בשטח: "אין ספק שיש פער של עשרות אחוזים בין ילדי ישראל לטובת החינוך הממלכתי-דתי. הפיזור הגאוגרפי הוא לא גורם 'תמים'. גם בערים עם אותו תא שטח ואותה אוכלוסיה, פותחים יותר בתי ספר דתיים, כך שהכיתות קטנות יותר והתקצוב גבוה יותר. באותו תא שטח 2,000 תלמידים מרוכזים בבית ספר ממלכתי אחד, ובממלכתי-דתי הם מרוכזים בחמישה בתי ספר. אומרים לנו 'תסמכו עלינו'. הנורמות שמסדירות הוצאה של מיליארדי שקלים פרוצות לחלוטין".

 

"זה התוצאה של המצב שהיינו בו. יש אפוטרופוס פוליטי שמפעיל לחצים בלתי פוסקים על החינוך הממלכתי-דתי. הצבענו עליהם בעתירה שלנו, זה מגיע מכספים קואליציוניים. אין אפוטרופוס פוליטי לציבור הממלכתי הרגיל. בעוד שלציבור השני יש כספים למורשת הרב דרוקמן או שעת מחנך. זה מקרה של חוסר צדק עד היסוד".
 

מהדיון שנערך היום עולות שלוש נקודות מפתח דרמטיות להמשך המאבק:סוגיית בתי הספר הקטנים על השולחן: נושא פתיחת בתי הספר הקטנים בחמ"ד ייכנס רשמית לעבודת המטה של המדינה, יחד עם סעיפים פרטניים נוספים שלטענת העותרים אינם מוצדקים. בית המשפט הבהיר כי לא ניתן להתעלם מהשפעתם של מנגנוני התקצוב הנוכחיים המעודדים הקמת בתי ספר קטנים, ומהפערים הבלתי-שוויוניים שהם יוצרים בין התלמידים.

 

מבחן התוצאה חשוב ממבחן ההליך: השופטים הדגישו כי עבודת המטה של משרדי הממשלה אינה יכולה להסתפק בבחינת מנגנונים פורמליים ובירוקרטיים בלבד, אלא היא חייבת להיבחן במבחן התוצאה בשטח - האם השינוי מוביל בפועל לשוויון מהותי בין כלל תלמידי ישראל.

 

לוח זמנים קצר וברור: בג"ץ הבהיר באופן נחרץ כי לא יאפשר למדינה למשוך את ההליך לאורך שנת לימודים שלמה ולמסמס את התיקון. המדינה תידרש להשלים את עבודת המטה ולהציג את מסקנותיה לבית המשפט בתוך פרק זמן קרוב ומוגדר מראש.
 

תגובת העותרים בעקבות הדיון:רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון: "בדיון שנערך היום בבג"ץ, הודתה המדינה באופן מפורש בקיומה של אפליה מובנית כלפי תלמידי החינוך הממלכתי בתקציבים, בשעות המוקדשות לחינוך לערכים, ובצפיפות בתי הספר והכיתות. עצם ההודאה הזו היא הישג משמעותי וצעד ראשון בדרך לשינוי המיוחל.

 

נוכחותם באולם של מנכ"ל משרד האוצר, ישראל מלאכי, שהגיע בשם השר סמוטריץ', לצד אורן הניג ממרכז יכין (המרכז החרד"לי לקידום מדינת הלכה), מבהירה היטב מי נלחם כדי לשמר את הפריבילגיות הקיימות. המגמה הזו חייבת להשתנות. הממשלה הבאה היא זו שתצטרך לקדם תיקון גדול בחינוך: שוויון מלא לחינוך הממלכתי, תוספת שעות לחינוך לערכים יהודיים-דמוקרטיים, והקמת מועצה שתשמש כשומרת הסף שלו במודל של מועצת החינוך הממלכתי-דתי. אם הציבור הליברלי ידרוש מהמפלגות לשים את תיק החינוך בראש סדר העדיפויות – גודל הכיפה לא יקבע עוד את גודל התקציב, וכלל תלמידי ישראל יזכו סוף סוף לשוויון".

 

תגובת ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, מנכ"לית מרכז מנור: "החלטת השופטים היום היא הישג משמעותי לחינוך הממלכתי ולשיווין. בית המשפט סירב לקבל את בקשת המדינה לשנת לימודים שלמה של גרירת רגליים, והבהיר בצורה חד משמעית שהוא ידרוש עדכונים דחופים ולא יאפשר למרוח זמן. האמירה של השופטים כי עבודת המטה חייבת להסתכל על התמונה המלאה כדי לסגור את הפערים בתקצוב, ובמקביל לבדוק כל רכיב וסעיף לגופו, מוכיחה שהטענות המקצועיות שלנו על שיטת ה'טלאי על טלאי' התקבלו במלואן. הדרישה לשתף את המועצה לחינוך ממלכתי עברי בתוך התהליך מבטיחה ששום דבר לא ייעשה במחשך. זהו יום חשוב מאוד למאות אלפי משפחות בחינוך הממלכתי. אנחנו נהיה שם בכל שלב כדי לוודא שתוצג מדיניות מעודכנת לשוויון בשטח".

 

חה״כ גלעד קריב (הדמוקרטים), יו״ר שדולת משמר חינוך הממלכתי ואחד מן העותרים: ״בפעם הראשונה נפרסה בפני בית המשפט העליון התמונה הרחבה של אפליית החינוך הממלכתי מול החינוך הממלכתי דתי. שופטי ההרכב עמדו בצדק על העובדה שלא ניתן להסביר פער של כ-30 אחוזים בין התקצוב של תלמידי התיכון בשני הזרמים. אנחנו מקווים כי בית המשפט העליון יורה למדינה להשלים במהירות  את עבודת המטה בנושא, מתוך מטרה לסיים את האפלייה. כך או כך, הנושא הזה רק מדגיש את הצורך להחזיר את משרד החינוך לידי נציגי הציבור הליברלי והדמוקרטי בישראל, שבמשך שנים מופלה לרעה במערכת החינוך״

 

תגובת ד"ר אריאל לוי, יו"ר המועצה לחינוך ממלכתי-עברי: "בית המשפט זיהה היום היטב את הפגיעה המתמשכת בערך הממלכתיות ואת חוסר השוויון העמוק שנוצר כאן בשיטת ה'טלאי על טלאי'. האמירה החד-משמעית של השופטים, הדורשת לטפל בפער המקומם של ה-28% בתקצוב, היא צעד היסטורי. העובדה שבית המשפט דורש כי העותרים יהיו שותפים מלאים בעבודת המטה של המדינה מוכיחה שהשופטים מבינים שלא ניתן עוד להשאיר את המערכת לבדוק את עצמה ללא פיקוח. מדובר ביום חשוב מאין כמותו למערכת החינוך הציבורית; אנחנו נהיה שם בכל שלב של עבודת המטה כדי לוודא שכל תלמיד ותלמידה במערכת הממלכתית יקבלו את קו הזינוק השווה שמגיע להם בחוק".

 

רותם ידלין ממקימות המועצה לחינוך ממלכתי עברי ויו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון האזורי: "תפקידה של מערכת החינוך הציבורית הוא לתת לכל ילד וילדה בישראל הזדמנות שווה. היום אנחנו יודעים שזה לא המצב. המדינה עצמה מודה שיש פערי תקצוב דרמטיים בין זרמי החינוך השונים, ובמקום להצדיק אותם היא צריכה לתקן אותם ולעלות את התקצוב למערכת הממלכתית. זה לא מאבק בין זרמי חינוך שונים – זו דרישה בסיסית שהמדינה תנהג בהוגנות כלפי כל ילדי ישראל".

 

איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי: "היום קיבלנו מסר ברור מבית המשפט: אי אפשר להמשיך לדבר על שוויון ולהנציח בפועל מנגנוני אפליה. המדינה תידרש להציג פתרונות אמיתיים, עם תוצאות בשטח ובלוח זמנים ברור. זהו צעד משמעותי בדרך למערכת חינוך שבה גודל הכיפה כבר לא יקבע את גודל התקציב."

תגובות

מומלצים