אדריכלות בונה חוסן בטחוני

סטודנטים לארכיטקטורה מבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה על שם נרי בלומפילד ומיסודה של ויצו העולמית בפרויקט ייחודי אדריכלות בונה חוסן. מה ניתן לעשות אם תרחיש עלטה בעת מלחמה יתממש? והאם ניתן להפוך מרחב ציבורי פתוח למרחב מוגן?
 

בימים אלה, בהם תושבי ישראל בכלל ותושבי הצפון בפרט, חוששים מפתיחת מלחמה בחזית הצפונית, סטודנטים לארכיטקטורה בבית הספר לעיצוב של אוניברסיטת חיפה תכננו פרויקטים שמטרתם להעניק לתושבים חוסן בטחוני. האתר שנמצא במרכז הפרויקט התיכנוני הוא מקום המפגש בין נחל הגעתון לרחוב הראשי בנהריה.

סטודיו מחקרי נלמד בשנה ד', במקביל לסטודיו אורבני, במסגרת לימודי תואר ראשון בארכיטקטורה בביה"ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה. ייחודו של הסטודיו נעוץ בפדגוגיה שלו: שילוב בין מחקר נושאי, הרצאות מומחים ותכנון אורבני. תפישת העומק שלו גורסת כי מאחורי כל מעשה אדריכלי עומדת תפישת עולם וכי יש להעלות תפישת עולם זו למודעות. מעבר לכך, מובהר בסטודיו כי על הסטודנטים, כיוצרים, לחקור את נושא התכנון ולהבין אותו לעומקו, כדי לדעת לנתח לפיו את המציאות הקיימת ולדעת מה עליהם לתכנן. מעבר לכך, עוסק הסטודיו בבינוי ערים ובהתחדשות עירונית באתר קונקרטי.

 

הסטודנטים, בהנחייתם של פרופ' אדר' הדס שדר, פרופ' אדר' דוד גוגנהיים וד"ר אדר' דן הנדל, בחנו השנה את הנושא "חוסן", שפורט לחמישה תתי-תחומים: חוסן קהילתי, חוסן בריאותי, חוסן אקלימי, חוסן ביטחוני, וחוסן בטיחותי (תחושת ביטחון כנגד פשיעה).

 

הסטודנטים חקרו את מאפייני החוסן ואת השלכותיהם המרחביות באמצעות ספרות אקדמית, וזכו להרצאות ייעודיות ממומחים על כל תת חוסן כפי שהוגדר מראש. ההרצאה המסכמת עסקה בחוסן עירוני. האתר שנבחר לתכנון הוא המפגש בין נחל הגעתון לנהריה. חשוב לציין כי רק בנהריה מתקיים מפגש בין הרחוב הראשי לבין נחל, המלווה אותו לכל אורכו עד לשפת הים. ההרצאה הפותחת עסקה אפוא בהתחדשות עירונית בנהריה.

הסמסטר המקוצר הניב פרויקטים המאתגרים את בינוי הערים המסורתי. הסטודנטים פיתחו מרכזים עירוניים עתירי ירק, כדי להעניק למשתמשים חוסן נפשי, היות והמחקר הוכיח קשר בין נוף ירוק לבין חוסר נפשי; הם תכננו מרחבים מוגנים היוצרים רשת מעברים נוספת בעיר, המאפשרים קיום חיי שיגרה גם בעתות מלחמה; הם תכננו רשת של מבנים מוארים באנרגיה סולרית, כדי להתמודד עם תחריש האפלה בימי מלחמה תוך שימוש במשאב אקולוגי.
 

 

הפרויקט "שדרות מבטחים", שתכננו יובל לילך וליאור דקל-משעל בהנחיית פרופ' אדר' הדס שדר, התמקד ברחוב שדרות הגעתון בעיר נהריה והפיכתו למרחב ציבורי פתוח- מוגן.

 

"כשהגענו לעיר, הרגשנו שרחוב שדרות הגעתון הוא הרחוב בעל הפוטנציאל הרב ביותר בעיר ורצינו לגרום לשוהים ולהולכים בו לחוסן. ידענו כי עלינו להפוך את המרחב הציבורי הפתוח למרחב מוגן. עלו בנו השאלות כיצד ניתן לתכנן מקום בעל חוסן בטחוני- מלחמתי מבלי לתת קונוטציה של מלחמה, רצינו שהוא יסתווה במרחב באופן טבעי ואורגני כאילו היה בו מאז ומתמיד" מספרות הסטודנטיות ומוסיפות "ככל שמיפינו את הרחוב גילינו כי בשעת מלחמה, המקום אליו יתנקזו רוב האנשים הם הדפנות הצידיות של הבניינים הקיימים, משום שיש משהו במקום הצר והעוטף שמרגיש והינו באמת מוגן יותר משטח פתוח. לכן, עלה לנו הרעיון לתכנן מרחבים מוגנים בין לבין הבניינים הקיימים, כאשר המרחבים הללו נראים כאילו הם שלוחות ירוקות שצמחו מנחל הגעתון שהוא הלב הפועם של הרחוב".

 

הפרויקט "תרחיש עלטה" שתכננו עוז טרבלסי, ניצן שלף ורוני רביב בהנחיית ד"ר אדר' דן הנדל, מתייחס לתרחיש האקטואלי בו מתקפת סייבר מפילה את רשת החשמל לטווח ארוך (תרחיש עלטה) ובהסתגלות והיתרונות של עיר שחיה בחושך לטווח ארוך.

 

הסטודנטים/יות התבססו על האתגרים שמציב התרחיש כדי לעצב בנהריה סדרה של התערבויות מבוססות אנרגיה חלופית: מבנייני מגורים שהופכים ל״בניינים מאירים״, דרך שבילי אופניים אוגרי אנרגיה ועד לפארק גחליליות שמשתמש בהיעדר זיהום האור כדי להציע שימוש חדש ואטרקטיבי לשטחים ציבוריים בעיר. באמצעות התערבויות אלה, הפרויקט מדמיין עתיד שלוקח את העלטה כהזדמנות לעירוניות חדשה, המתבססת על צרכי קהילה ליצירת זהות עירונית ייחודית.

ד"ר אדר' דנה מרגלית, ראש החוג לארכיטקטורה בביה"ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה: "בתקופה מטלטלת זו, סטודנטים ומנחים מהחוג לארכיטקטורה מנסים לגבש הצעות תכנוניות אשר ייסעו בבניית חוסן. מרגש לראות כי גם בעתות משבר גדולות כל כך, מצליחים הסטודנטים וחברי הסגל לגייס אופטימיות וכוח ומנסים להוביל אותנו לעתיד טוב יותר".