עולם שונה לי ואין לי תשובות

השנים חולפות לנו ועדין אנחנו באותו מקום, תקועים ,נפגשים עם בני הגיל שלנו ,לכולם יש חיים אחרים, ילדים עסוקים והם בדרך כלל נראים טוב, למרות הלחץ הכלכלי והבעיות שמתפתחות מסביב.

התחתנתי עם בעלי בגיל 20 רגע אחרי שסיימתי תיכון, מעולם לא היה לי חבר, ידיד או דבר כזה, למרות שהיו מחזרים אחרי הרבה.

רציתי להמשיך ללמוד, אבל הגורל הפגיש ביני לבין בעלי, התחתנו בכיף חשבתי עכשיו אני הולכת להיות המאושרת שבכל העולם.

התארסנו תקופה קצרה ביותר ואז החלטנו להתחתן עוד לפני שהספקתי להכיר אותו לעומק ולהכיר את החסרונות שלו.

בחודש הראשון גליתי את פרצופו האמיתי והאכזריות שיש בתוכו, לאחר שלא יכל למלא את תפקידו כגבר, פניתי אליו והצעתי לו לגשת לטיפול, אז הוא הפך להיות מפלצת אמיתית כאילו אני האויב שלו.

על הדבר הזה אני לא יכלתי לדבר עם אף אחד, לא מהמשפחה שלי ולא מהמשפחה שלו, כדי לא לפגוע בו, אני כזו סובלת ומתחשבת.

היום אני בת 28 היתכן שאני עוד בחורה ולא אישה?, עם השנים הסברנו לבני המשפחה שמחטטים שיש לנו בעיה והיא תפתר עם הזמן בכל פעם ששאלו על ילדים.

מה עשיתי לעצמי ולמה שתקתי עד היום? למה לא מגיע לי להנות כמו החברות שלי? אני לא רוצה לבגוד בו, אבל כל הזמן זה עולה לי בראש.

מגיע לי לא?.