המנהיג, מנהיג על ידי הפחדה (אושו)

אושו קרא לאהבה בין האנשים. עולם בלי גבולות.

אהבה היא פתיחה אל תוך עולם בלא גבולות, אל עולם שלא נגמר בשום מקום.אהבה מתחילה , אך לא מסתיימת לעולם. יש לה התחלה , אך אין לה סוף.

זכור דבר אחד: השכל נוהג להתערב ולהפריע, ולא לתת לאהבה חופש ומרחב. אם אתה אוהב אדם באמת, אתה נותן לו מרחב בלתי מוגבל. עצם ההוויה שלך היא מרחב בשבילו לגדול בה, לצמוח אתה.

השכל מתערב ומנסה לשלוט בשני, לאחוז בו,  ואז האהבה נהרסת. המיינד (השכל) הוא חמדן גדול- המיינד הוא חמדנות. המיינד רעיל מאוד.אם אתה רוצה להיכנס לעולם האהבה , עליך להשאיר מאחור את המיינד. עליך לחיות בלי ההתערבות המפריעה של השכל.

המיינד טוב ומועיל במקום שלו. הוא נדרש בשוק, הוא אינו נחוץ באהבה. הוא נחוץ כשאתה מכין תקציב, אבל לא כשאתה נע אל מרחב פנימי.

יש בו צורך כשאתה עוסק במתמטיקה, אין בו צורך כשאתה במדיטציה. כך שלמיינד יש שימוש, יש בו תועלת, אך רק בעולם החיצוני.

בעולם הפנימי הוא חסר רלוונטיות. הייה אוהב יותר ויותר, בלא תנאי. הפוך להיות אהבה, היה לשער פתוח.

ציפורים ועצים, אדמה וכוכבים, גברים ונשים – כולם מבינים את זה. שחור ולבן , יש רק שפה אחת שהיא שפתו של היקום- ואותה שפה היא אהבה. הייה אותה שפה. וברגע שתהפוך לאהבה , עולם חדש לגמרי ייפתח לפניך, עולם בלי גבולות.............................

בעיתות סכנה המיינד הופך למנהיג , הוא בדיוק כמו הפוליטיקאים. אודולף היטלר כתב באוטוביוגרפיה שלו, מיין קמפף, שעליך להשאיר את עמך תמיד במצב של פחד אם אתה רוצה להישאר בעמדת המנהיג.

החזק את המדינה בפחד מתמיד מפני מתקפה מצד האויב, הפץ שמועות שארצות סמוכות מתכננות מתקפה. אל תניח לאזרחים להרפות מן החרדה, להירגע, כי כשהם נינוחים, הם שוכחים מהפוליטיקאים.

כשהתושבים רגועים, הפוליטיקאים נעשים חסרי משמעות. אם אתה פוליטיקאי , שמור את העם תמיד על אש קטנה של פחד, ותישאר בעמדת כוח.

כל אימת שיש מלחמה (מלחמות פנימיות בישוב א.ז ) , הפוליטיקאי הופך לאדם גדול. צ'רצ'ל או היטלר, סטלין או מאו – כולם תוצרי מלחמות.

אלמלא הייתה מלחמת עולם שנייה , לא היו וינסטון צ'רצ'ל או היטלר או סטלין. מלחמה יוצרת מצבים, נותנת הזדמנויות לאנשים להשתלט ולהיות למנהיגים. הפוליטיקה של המיינד פועלת באותו אופן.

מדיטציה , אינה אלא יצירת מצב שבו לשכל יש פחות ופחות דברים לעשות. אתה כל כך נטול פחד, כל כך אוהב, כל כך שליו- אתה כל כך מרוצה ונינוח עם כל מה שקורה, שלמיינד אין מה לומר.

אז המיינד לאט לאט מתחיל להזדנב מאחור, לפגר אחריך, ונוצר מרחק הולך וגדל. יום אחד המיינד נסוג לגמרי-ואז אתה הופך ליקום.
 
אז אתה לא מוגבל עוד לגוף שלך, לא מוגבל עוד על ידי שום דבר- אתה מרחב טהור. זאת מהותו של אלוהים. אלוהים הוא מרחב טהור.