שאלת השמאל והמרכז של "רקלאביבי"
אם יש לי איש שמבצע את המטלות הלאומיות של ישראל כהלכתן – אגרור אותו גם בכוח לשולחן הלאומי שלי ולא אבדוק את הציציות שלו, מתוך כוונה בלתי תמימה בעליל.
מדוע רוב רובם של המבוססים כלכלית נוטים להצביע לשמאל ומה הקשר בין הסוציאליזם הישראלי לשמאל. מחר בארץ הולכים לקלפי לבחור בין ימין לשמאל, בין משנת השמאל המדינית הכלכלית והחברתית, לבין המשנה הימנית בשלושת הענפים הלאומיים האלה.
בנט/סער/ליברמן/גנץ/לפיד ולצערי לא נכנסים למשחק הלאומי וכל קול עבורם הוא מבחינת עוד קול שירחיק את ישראל מאתגריה האמיתיים וידחה את המטלות שלה לכברת זמן בלתי ידועה. כן ביבי לא ביבי זו לא מטלה לאומית; אם יש לי איש שמבצע את המטלות הלאומיות של ישראל כהלכתן אגרור אותו אפילו בכוח לשולחן הלאומי שלי ולא אבדוק את הציציות שלו מתוך כוונה בלתי תמימה בעליל. השאלה היא שאלת אינטרס וכשירות ובכל אופן אין זו שאלה לאומית שיש להצביע עליה בקלפי. לצערי 50 אחוז מהציבור הישראלי לא הולך מחר להשתתף במשחק הלאומי למרות כוונתו ללכת לקלפי.
אם כן שתי הקבוצות המקוריות שהולכות לשחק במשחק הלאומי מחר הן הליכוד והציונות הדתית מצד עם העבודה ומרץ מהצד השני. לדעתי גם ש"ס ואגודה אינם נמנים על מכסת הקבוצות הלאומיות כי עקרונותיהם המדיניים הכלכליים והחברתיים גמישים המה לכאן ולכאן ועל כן משנתם אינה משנה לאומית סדורה כי אם אינטרס מגזרי מובהק.
לשמחתי, כי אני איש ימין, הימין הישראלי ומאז קום המדינה לא השתנה כהוא זה, מלבד שינויים מאולצים של חיבורים קואליציונים לטובת שותפיו – רוב הזמן עם החרדים ולא פעם אף עם השמאל כגון עם כחלון וברק. השינוי האמיתי איפא חל בשמאל הישראלי שפעם היו לו עקרונות אמת והיום התרוקן מכל אשר לו לטובת עיקרון כלכלי אחד שנותר על כנו מאז קום המדינה – הוא הסוציאליזם שמאפשר לדמויות מפוקפקות להתקרב לסיר הבשר של הממסד ולנצל את גמישות הסוציאליזם כמשטר – גמישות שמאפשרת להשתחל בין שורותיו ולנצל כאמור את גמישותו מתוך היסוד: המדינה ושליחי המדינה יחלקו את המשאבים – לא 'העם הנבער' שאינו יודע מה טוב לו.
באופן הזה אגרו המפאיניקים את הונם והדבר ניכר בלא מעט משפחות ואנשי הון עד עצם היום – שרידים מהמשטר הסוציאליסטי של מפ"ם ו/או מפא"י מעידן קום המדינה. חלומם הרטוב של שרידי המשטר הללו, וכאלה ישנם לא מעט, הוא להחזיר עטרה ליושנה. להתחבר למשטר ולהנות מפירות הסוציאליזם ואפשרויות האינסוף שלו; כך כפשוטו. כן האנשים הללו עדיין נמצאים בקרבנו, חלומם חלום וקיומם משתקף מתוך מפת השמאל הישראלי. זה מסביר מדוע רוב רובם של המבוססים כלכלית נוטים להצביע לשמאל ולסוציאליזם הנגזר ממנו.
זה בסיס המשנה הכלכלית של השמאל הישראלי של היום. הבעיה האמיתית היא המשנה המדינית והחברתית שהשמאל מגייס אותה לדוקטרינה הסוציאליסטית האיומה הזו; לחלום הרטוב המפעפע בנשמות השמאל הקלוקל הזה.
השמאל של היום מוכן לעשות את הכל, לסגת לוותר לתת להעניק... להשתמש בכל הפועלים הראויים בשביל להשיג שקט תעשייתי אמיתי ובר קיימא לטווח הקרוב; את שאלת הטווח הרחוק משאירים לפתחי הילדים והנכדים. זה השלום שהשמאל שואף אליו וזה השלטון שעיני השמאל הישראלי נשואות אליו. כדאי לעמוד במילים פשוטות וברורות על מהות הדברים.
