האם דרום לבנון נכנס לעידן חדש?
בין דבריו של כ"ץ להיערכות של ג'ונבלאט, האמירה של שר הביטחון ישראל כ״ץ כי "גם אם תהיה דרישה אמריקנית אנחנו לא נסוג מלבנון" וכי "200 אלף תושבים לא יחזרו", אינה עוד הצהרה טקטית על מהלכים צבאיים, מדובר באמירה שמרמזת על תפיסת מציאות חדשה, כזו שעשויה להשפיע לא רק על חיזבאללה ועל הביטחון בגבול הצפון, אלא גם על המבנה האנושי והדמוגרפי של דרום לבנון.
במשך שנים הוויכוח בישראל נסב סביב השאלה כיצד להרחיק את חיזבאללה מהגבול. מאז אירועי 7 באוקטובר התגבשה בקרב חלק ממקבלי ההחלטות תפיסה אחרת: לא עוד הסתמכות על החלטות בינלאומיות, על ערבויות של גורמים זרים או על התחייבויות של ממשלת לבנון, אלא יצירת מציאות פיזית חדשה בשטח שתמנע את חזרת האיום.
כאן נכנסת לתמונה אחת ההתפתחויות המסקרנות ביותר מתחילת המלחמה. בעוד שרוב תשומת הלב הופנתה לקרבות עצמם, היו בלבנון שעסקו כבר אז בשאלה אחרת: היכן יתגוררו מאות אלפי המפונים מדרום המדינה אם לא יוכלו לשוב לבתיהם במשך זמן רב.
באותם חודשים החל המנהיג הדרוזי הלבנוני Walid Jumblatt לקדם פתרונות דיור עבור העקורים, ובתקשורת הלבנונית עלו דיווחים על בחינת אפשרויות להבאת יחידות מגורים מוכנות מטורקיה. באותה תקופה רבים פירשו זאת כמהלך הומניטרי בלבד, אך לא מעט פרשנים בלבנון תהו האם מדובר בהיערכות למצב ארוך טווח הרבה יותר.
בדיעבד, כאשר שר הביטחון הישראלי ישראל כץ מדבר בפומבי על מציאות שבה מאות אלפי תושבים לא יחזרו לאזורם, אותם מהלכים מוקדמים של ג'ונבלאט מקבלים משמעות חדשה, ייתכן שהוא זיהה כבר בתחילת הדרך שהמלחמה אינה מיועדת רק לפגוע בכוחו הצבאי של חיזבאללה, אלא גם לשנות את המרחב שבו פועל הארגון.
מבחינה אסטרטגית, ישראל אינה מדברת רשמית על שינוי דמוגרפי. השיח הישראלי מתמקד באזורי ביטחון, בשליטה מבצעית ובמניעת התבססות מחודשת של חיזבאללה. אולם כאשר אזור שלם מתרוקן מתושביו לתקופה ממושכת, התוצאה בפועל היא גם שינוי דמוגרפי, אפילו אם אינו מוגדר כך באופן רשמי.
זו הסיבה שהצהרת כ״ץ עוררה עניין רב. היא חורגת מהשפה הביטחונית המקובלת ועוברת לעיסוק בתוצאה האזרחית של המלחמה. כאשר שר ביטחון מדבר על כך שמאות אלפי בני אדם לא ישובו לבתיהם, הוא למעשה מתאר מציאות חדשה בדרום לבנון ולא רק יעד צבאי.
מנקודת מבט לבנונית, הדבר עשוי להסביר מדוע פוליטיקאים מנוסים כמו ג'ונבלאט פעלו כבר בתחילת המשבר למציאת פתרונות מגורים חלופיים. ייתכן שהם העריכו שהמערכה אינה עוד סבב לחימה זמני אלא מהלך שנועד לעצב מחדש את המציאות בגבול ישראל לבנון לשנים ארוכות.
אם אכן זו הכוונה, הרי שאנו עדים לתהליך רחב בהרבה מהעימות בין ישראל לחיזבאללה. מדובר בניסיון ליצור מרחב חיץ חדש, לא רק באמצעות כוחות צבא אלא גם באמצעות שינוי המציאות האנושית והאזרחית לאורך הגבול. זהו מודל שכבר נראה במוקדים שונים במזרח התיכון בעשור האחרון, שבו מלחמות אינן מסתיימות רק בהזזת קווי חזית אלא גם בשינויים באוכלוסייה, במוקדי הכוח ובמפת ההשפעה האזורית.
לכן, האמירה של כ״ץ והמהלכים המוקדמים של ג'ונבלאט עשויים להיתפס כשני צדדים של אותה תמונה. הראשון מציג את היעד הביטחוני בגלוי, והשני אולי זיהה מוקדם את המשמעות המעשית שלו. אם כך, ייתכן שהשאלה המרכזית כבר אינה האם חיזבאללה יורחק מהגבול, אלא כיצד תיראה דרום לבנון ביום שאחרי והאם האזור יחזור להיות כפי שהיה בעבר, או שיהפוך למציאות חדשה לחלוטין.
