לא לעולם חוסן לשמור על האוצר

מוכרים לנו סיפורים או אפילו אנשים שהיו וחיו ברמה גבוהה, שהיה להם הכל, הרבה כסף, ובית גדול, או אף בתים ועסק משגשג, ובמחי החלטה שגויה החלה הקריסה, ואולי אף מכירים ומזהים התנהגות מסוימת שאפיינה את האנשים הנ"ל

01.08.2022 מאת: רחל אבידר
לא לעולם חוסן לשמור על האוצר

 

ניתן לרגע תשומת לב לידיעה הפנימית שלנו, כאילו ידענו שדבר מה לא בסדר ומשתבש עד לקריסה, ויש גם מצבים הפוכים בהם אנשים עלו לגדולה וביסוס כלכלי מתוך מצוקה כלכלית, רק שהם פעלו בענווה, או בענווה יחסית.

 

לאדם יש כוחות חזקים ורבים כמו כוחות נפשיים, פיזיים, חברתיים או כלכליים, הכוחות הללו אינם קיימים לנצח, ויש והם הולכים ופוחתים בהתאם להתנהגות וליחסים עם הסביבה, ובמיוחד הכוונה לגאווה ויהירות, נטיות אלה הם שיתישו כוחות יצירתיים חיוניים, נוסף לזה תזונה לקויה וחוסר בפעילות גופנית, מכאן שכדאי לסגל את מידת הענווה וגם לסגל חשיבה בפרספקטיבה עתידית.

 


"לא לעולם חוסן" זהו ביטוי תנכי "כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור דור" (משלי כז' כד) התלמוד מציין שבבא זוטרא שיהיה אמורא בבלי בדור השישי והיה חברם הקרוב של אמימר ורב אשי, הוא היה אומר את הפסוק הנ"ל לעצמו כאשר היה מקבל וזוכה לכבוד גדול (מסכת סנהדרין דף ד' עמ' ג) במדרש פסיקתא זוטרא על מגילת אסתר "וייצא המן ביום ההוא שמח וטוב לבב ולא היה יודע כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור דור" פסיקתא (זוטרא פרק ה' ט) ואומרים חכמים "ואפילו בטוחים הייתם שימשך לכם האושר והעושר והבריאות והכבוד כל ימי חייכם, מה בכך, כי לא לעולם חוסן, כי אם שנים רבים יחיה האדם, אף כי ימי האדם כצל עובר וכעוף פורח, אם כן למה יתגאה אדם, להבל דמה והוא עפר מן האדמה".

 


הרב שמעון רפאל הירש שהיה מאבות האורטודוקסיה ופעיל במאבק ברפורמים ראה בכך ברכה לאנושות, וכך אמר "קיצור חיי האדם הוא סייג לקץ הרשעה, אכן לא לעולם חוסן לשלטון הרשע, גם העז שבעריצים לא יאריך ימים על ממלכתו ולא ימשול יותר מחמישים שנה".

 


עוצמה וחוזק אינם מצבים נצחיים, יחסי הכוחות משתנים לפרקים, הכל לפי רצון ותוכנית הקדוש ברוך הוא, כל קושי ואתגר שהאדם חווה, בסופו של דבר מחזק ומחשל, ויותר מזה גורם לו לאדם להבין יותר, לרצות יותר, הכוונה לרצות לצאת מהקושי ואז נפתחות אפשרויות רבות.

 


ויש עניין גם עם אבות ובנים או יורשים, לפי המלבי"מ גם אם יש לך חוסן והון עתק, אל תסמוך עליו כי אינו לעולם, ויכול להיות כי תתרושש, וגם אם יש לך נזר (הון) שקיים כל ימי חייך אינו לדור ודור ויכול שהיורשים לא ירשו הנזר.

 


בני האדם לא תמיד מודעים לזמניות של הבריאות, או ההצלחה, או הממון, ויותר מזה לא שמים לב לזמן שעובר, ימים חודשים ושנים, לא שמים לב לכוחם של ההרגלים שמקבעים, להרגלים כוח רב, חושבים רק על המוכר והנוח גם ברמת הרגש והמחשבה, מכאן שהזמן חולף ועובר, ולא שמים לב למחלות, לא עלינו שמגיעות או הקשיים הכלכליים או כל מכשול ומעצור אחר, וכך האדם מוצא את עצמו מבוגר יותר, עייף יותר, חולה יותר וחסר כוח ובשלב זה עולה התפילה, הבקשה מהקדוש ברוך הוא, וגם מהסביבה הקרובה.

 


"אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני" (תהילים עא' ט) וזו בקשה ותחינה, אל תפנו לי עורף כאשר כביכול אין עוד צורך בי, כיוון שאיני מועיל כבעבר עקב היותי זקן, יש כאן שימת דגש על כיבוד אב ואם "כבד את אביך ואת אימך למען יארכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך" (שמות כ' יא) וביחד עם זה ובמקביל נמצא אמירה מפורשת לגבי יחסנו עם הקדוש ברוך הוא, ויחס הקדוש ברוך הוא איתנו, על נושא זה נלמד מדוד המלך כאשר אבשלום בנו מורד בו ומבקש להרגו, דוד המלך חיבר את המזמור בתהילים "אל תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני" (תהילים עא' ט).

 


הזיקנה מוזכרת בתנך ובדברי חז"ל כנקודת שיא בהתפתחות למצב של כבוד חכמה והנהגה עם הרבה ידע וסמכות, ובמקביל הזקן עלול לאבד מכוחו ולהיות חלש וחסר יכולת, ואז מתפללים לה' שלא יעזוב ולא ישכח את האדם. רבי דוד ורבי הלל אלטשולר אומרים "לעת זקנה לבל יאמר כל מה שהתחזקתי בעבר היה בכוחי ולא ה' פעל כל זאת, ולא נשאר בחזקתי בעת זקנה כי תש כוחי" את הכוח והכישרון מהשם קיבלנו, וטוב יהיה אם נכיר בזה. וכאן המקום לדבר על התפילה שמחדשת את הקשר עם הקדוש ברוך הוא התפילה יכולה להיות מהסידור וגם תפילה אישית הנובעת מהלב.

 


ניתן להתפלל לה' ולעבוד אותו גם כשהכוחות הגופניים חלשים, אולם כוונת התפילה, כמו במקרה של דוד המלך שהקדוש ברוך הוא יחזק את כוחותיו הגופניים בכדי שיוכל להמשיך לקדש שם שמים.
 

 

למה כל זה קורה לעת זקנה, משום שזקנים בחטאים, חטאנו הרבה.

 

התפילה "אל תשליכני לעת זקנה, זהו חלק מתפילה הפולחת את הנשמה ולעיתים אף קורעת את הלב, והצעירים, כאשר הם מתפללים או אומרים את הפסוק הזה, למה הם מתכוונים, הדבר פותח מבט רחב יותר לתוך החיים ולתוך המשפחות, האם אותם צעירים מתפללים על הזקנים ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שלא יעזוב את זקני העדה, ומה קורה כאשר לצעירים יש אב או אם או סב וסבתא הנמצאים לפני כלות כוחם
דרך נוספת להתייחס לתפילה זו היא תפילה לעתיד, לשים לב גם לסוף הדרך כבר במחשבה תחילה, גם צעיר וצעירה המתפללים מתכוונים לעצמם גם, ומדמיינים את עצמם לזמן בו יחצו את שנות השיבה, רש"י מפרש, זקנתי בחטאים, ולמה הכוונה, הזקנה אינה עניין של גיל ביולוגי אלה תיאור של סל החטאים, לאור דברי רש"י התפילה מסייעת לכל אדם כך שלא יישאר מבוסס בחטאים ושהקדוש ברוך הוא לא ישליך אותו להתמודד בכוחות עצמו עם חטאיו, ומתפללים שיפתח לנו שערי תשובה להחלצות מבית האסורים של מי שכבר הפכנו להיות, ושלא נאבד את השמחה וההתלהבות, את הרצן לעזור לזולת.

 


עת זקנה, ישנו מקום כזה במצב תודעתי ונפשי של עת זקנה, המורה על התיישנות, אבדן שמחה התלהבות וחשק, על זה אומר  קוהלת "שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" החפץ והרצון כבר אינם, כבו, התפילה היא שההשראה והרעננות ישארו גם אחר ההתלהבות הראשונית, שההרגל לא ישליך אותנו לזקנה, שייוותרו כוחות להתחדש, להיות לראש ולא לזנב, כי צריך להתחדש בכל יום ולהתחיל בכל עת מחדש.

 

 

אשור בלה מטפלת רב תחומית וסופרת ליצירת קשר 050-7201752 ולבקר באתר קישור
 

תגובות

מומלצים

\