משבר חוקתי
למה לנו חוקה עכשיו? מאז קום המדינה עסקו מנהיגי ישראל רבות בשאלה האם לחוקק חוקה והאם לאו? מה כל כך אקוטי בשאלה הנשאלת אתם שואלים? נתחיל בהגדרה, חוקה היא מסמך משפטי המאגד עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים ויוצק עבורם יסודות עמוקים כאשר עליהם מושתת הבסיס המשפטי והמנהלי של המשטר במדינה.
המשמעות בכינונה עצומה, כך שאם נבחר ציבור או קבוצת נבחרי ציבור יפעלו על מנת לבצע שינוי עתידי לדוגמה: בחוק יסוד המעוגן בחוקה, אזי הדבר יהיה קשה עד בלתי אפשרי בשל הנוקשות שבמסמך האמור.
אולם, ממשלות ישראל לדורותיהן הרגילו את אזרחי המדינה כי עשיית מסמך שכזה מהווה סכנה מיידית ומוחשית, וזאת מאחר שאנו מצויים במדינה רגישה מבחינה ביטחונית ומורכבת מבחינה מדינית וכי יש בכינון חוקה כדי להצר את מרחב הגמישות שהמדינה כל כך "חושקת" בו, וכן שולל את האפשרות להתאים את התנודות והתמורות לרוח העידן, בטענה שבארץ בכל שבוע קמה לה תקופה חדשה ״לכאורה״.
לעניות דעתי, מדובר באמירות בעלמה משוללות כל יסוד אשר נועדו להבטיח שכל בעל שררה או כוח שלטוני, יוכל לשייט בספינתו ככל העולה על רוחו, דבר המוביל את מדינת ישראל לפלונטר פולטי וכאוס חוקתי אשר יימשכו עד אין-קץ. מכל וכל, במצב דברים זה, ובהתחשב בנסיבות הקיימות חוקה ברוח מגילת העצמאות הינה צו השעה, ויפה שבעים וחמש שנה קודם.
