משלי שיר ומשל ונמשל

 

המשל מספר על איש עשיר שכשבא אליו אורח, העשיר החמדן לוקח את הכבשה היחידה של העני, אומר נתן הנביא לדוד המלך, בת שבע זו האישה היחידה, על אף שנתן שאוריה לה גט טרם צאתו לקרב, משום שכך היה נהוג באותם ימים, לך יש שמונה עשרה נשים, ואין זה לפי מדרגתך לנהוג כך.

 

כך מועברת התוכחה כדי שתתקבל, סיפור ומשל ונמשל, בדרך זו לא מספרים על חיות או מעשי דמיון אלה על מקרים ואנשים אמתיים שניתן להזדהות עם הסיפור ומתוך הסיפור להבין את התוכחה.

 

משלי הוא מספרי כתובים, הספר השני אחרי תהילים, תכליתו לחנך ולייעץ לדרך ארץ ומידות טובות, ובכך להגיע להנהגה נכונה, עיקר הטכסט פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך של שיר ומשל, לא נמצא במשלי משנה סדורה, אלה אוסף של רעיונות לעיתים סותרים.

 

הספר נחלק למספר חלקים

 

משלי שלמה (י – כב) כולל משלים קצרים

 

דברי חכמים (כב- כד) – הט אזנך ושמע דברי חכמים, אלה משלים של חכמים אחרים ששלמה המלך שילב בספר.

 

"גם אלה משלי שלמה המלך" (כה – כט) אלה משלים שהעתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה, בנוסף נמצא בפרק ל' משלים על טבע העולם וטבע האדם.

 

בספר משלי נמצאים נושאים מגוונים, התמודדות עם פיתויים "אם יפתוך חטאים, אל תבוא ועם נשים רעות הרחק דרכך אל תקרב פתח ביתה"

 

חשיבות החכמה התבונה והדעת, יש דגש על קריאה לתלמידים להשקיע בלימודי החכמה ולא להסתפק במסקנות שטחיות "חכמות בחוץ תרנה, עד מתי פתאים תאהבו פתי". אשרי אדם יפיק תבונה, אדם הפתוח לקבל ביקורת על מנת שיוכל להתקדם ולהשתפר " אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחות בער".

 

דיבור ושתיקה, זו קריאה להשתמש נכון בכוח הדיבור, לחשוב לפני שמדברים "פי צדיק יהגה לענות" יש לדעת לשמור סוד ולהימנע מרכילות "חושך אמריו יודע דעת, גם אויל מחריש חכם ייחשב".

 

כסף ועבודה, מילת המפתח חריצות יושר וחכמה "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" וגם "עד מתי תשכב עצל" אין כאן הטפה להתעשרות אלה הסתפקות ברמת חיים ממוצעת, "ריש ועושר את תתן לי הטריפני לחם חוקי".

 

יחס לעניים נמצא בספר קריאה להתייחס בכבוד לעניים ולחלשים, להימנע מגזל, לא לקחת ריבית "עושק דל חירף עושהו" ואותו הדבר ללועג לדל, החכם מזהיר מפני ערבות "אדם חסר לב תוקע כף, עורב ערובה לפני רעהו".

 

קשר עם ה' שמירת מצוות ונאמנות לאל זה הבסיס לחכמה "יראת ה' ראשית דעת" וגם "פי צדיק ינוב חכמה" "נר מצווה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר, שלום ושלווה, להימנע ממריבות "טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב"

 

שלמה המלך מזהיר מאוד מפני איש מדיינים שמתחיל במריבות, איש נרגן שמלבה את המריבות ואשת מדיינים שאוהבת ריב וממררת את חיי המשפחה המשפחה בנויה בצורה היררכית, אב ואם יחד הם מקור הסמכות, שלמה המלך אומר עונשים אינם פסולים "חושך שיבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר" ההצלחה החינוכית היא מקור האושר של ההורים "בן חכם יישמח אב ובן כסיל תוגת אימו".

 

על פי המסורת ספר משלי מיוחס לשלמה המלך, וכפי שנאמר במשנה חזקיהו המלך וסיעתו כתבו ישעיה, שיר השירים, משלי וקהלת (בבא בתרא טו) כתוב בפרק כה' "גם אלו משלי שלמה המלך אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה".

 

בהתייחס למקורות חוקרי המקרא אומרים שייתכן והספר נכתב על ידי מספר כותבים ולאורך תקופות שונות, ייתכן ונלקחו משלים מכתבי "אמן אם פה" המצריים ושרוקת השומר, ישנה השערה שלאחר חורבן שומרון היגרה העילית התרבותית של ממלכת ישראל לירושלים וסופרים אלה הם שהעתיקו את המשלים בארמונו של חיזקיהו, כפי שנרמז במשלי (כה א') "גם אלה כתבי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" עורך או עורכי המשלים המשילו את המוסר והורו את דרך הטוב במעשיו של האדם, עיקר החשיבות היא הביטחון בקב"ה וללכת לפי מצוותיו משלי שלמה בן דוד מלך ישראל סימן לצניעות וענווה, מציג עצמו כאחד האדם, וכאן הדגש על חכמה, בינה ודעת, לדעת חכמה ומוסר ולהבין אימרי בינה.

 

חכמה – קיבוץ אימפורמציה, לימוד ושינון מספרים, בינה חכמה ומתבונן בפרטים ובונה רעיון חדש, בונה = בינה וזו בניה מחשבתית ורוחנית.

 

דעת מסקנה, שילוב חכמה ובינה, להגיע למסקנה הנכונה, להבין אימרי בינה, לקחת מוסר השכל, לשנות ולהשתנות.

 

שלמה המלך אומר לקב"ה, גם בעניין צדקה "כי ממך הכל ולך נתתי את שלך" וגם "צדק ומשפט ומישרים" ללכת בדרך ישרה, גם פתי יכול להיות פיקח ונבון תחבולות יקנה, להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם, יראת השם ראשית דעת ומוסר אוילים בזו".

 

שמע בני מוסר אביך, זה הקב"ה, ואל תיטוש תורת אימך תורה שבכתב ותורה שבעל פה וחכמי ישראל, לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך (א' ט), זו תפארת ישראל, תפארת האדם.

 

 

בלה אשור מטפלת רב תחומית וסופרת ליצירת קשר 050-7201752  קישור לאתר