עוספיה מסע בזמן שני סרטוני AI

 

רביע: "שיחזרתי את כפר עספיא בשנות ה50 ו60 בעזרת AI. תוכל להסתכל על שני הסרטונים ולהתרשם. העבר חי דרך העיניים של העתיד: מסע דיגיטלי לעספיא של שנות 1950-1960"

 

בלב הכפר עספיא של שנת 1950, הולכת לה אישה ממשפחת רוחאנא. בית האבן הראשון מימין, שייך לסבי בדיע, ואילו הבית הראשון משמאל שייך לשכן המיתולוגי, אבו מוניר פכרי הלון. אלו לא רק אבנים וקירות—אלו עדויות לחיים שלמים, לקשרים בין משפחות, ולסיפורים שנבלעו בזמן. שכונת אלאונטוש, עם סמטאותיה הצרות, הייתה רקע לקולות הצחוק של הילדים, לשיחות המבוגרים מתחת לעץ התאנה, וללחישות הערב על עתיד שלא ידענו איך ייראה.  

 

איך מחיים את הרגעים האלה היום?, בזכות טכנולוגיות AI ויצירתיות ללא גבולות, אנחנו לא רק משמרים תמונות ישנות אנחנו יוצרים חוויות חוצות זמן. דמיינו: אלגוריתמים שמרכיבים מחדש את הפאזל של הרחוב, מחלצים פרטים מצילומים מטושטשים, ואפילו יוצרים סימולציות של החיים כפי שהתנהלו אז. אפשר להקשיב לסיפורים של הדור הישן, לתת ל-AI לתרגם אותם לדגמים תלת-ממדיים, או אפילו ליצור דיאלוג וירטואלי עם דמויות מהעבר. זו לא נוסטלגיה זו השתקפות דיגיטלית שמאפשרת לנו להבין איך העבר מעצב את ההווה, ואיך אנחנו יכולים ללמוד ממנו לעתיד.

 

למה זה חשוב? כי כל בית, כל משפחה, כל שם הוא חלק מפסיפס אנושי ששווה לשמר. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לא רק להביט אחורה, אלא להרגיש את העבר: איך הרוח נשפה בין הבתים, איך השמש האירה את החצר, ואיך הקהילה חיה ביחד. זהו שיעור על שורשים, על חוסן, ועל האופן שבו הקִדמה יכולה להיות גשר בין דורות.

 

החלק הראשון: "מסע בזמן עם בינה מלאכותית: רגעי מפתח מעספיא של שנות ה-50 וה- 60, בעזרת טכנולוגיית AI מתקדמת הכנתי סרטון קצר, ובו שחזרתי רגעים ואתרים מהכפר עספיא.

 

תחנת הדלק הראשונה (1961) תחנת הדלק של אבראהים חוא, היום "סונול". כאן נפגשו טרקטורים ראשונים, ג'יפים צבאיים ותיקי הכפר עם סיפורים.

 

הקשת העתיקה ('العقدة') אותה קשת אבן ששימשה תפאורה דרמטית לסרט ההוליוודי המיתולוגי  'אקסודוס' עכשיו היא זוהרת מחדש. דמיינו את פול ניומן עומד כאן ב-1960 , ואיך הכפר הפך לרגע לכוכב.

 כינון המועצה המקומית (1951) בינואר 1951, רגע לפני שעספיא הפכה לסמל של קִדמה מוניציפלית, התכנסה לראשונה המועצה המקומית של הכפר – אחת הראשונות במדינה שבדרך. עד אז, נוהל הכפר על ידי מח'תארים (ראשי כפר), מסורת שהחלה עוד בתקופה העות'מאנית. למרות שפרטי העבר הרחוק אפופים בערפל, אנחנו יודעים כי מאז סוף המאה ה-19 ועד 1951, המח'תארים היו דמויות המפתח בניהול חיי היומיום. הכל השתנה כשהמועצה הוקמה: תשעה חברים מונו על ידי מושל המחוז, וביניהם נבחרו הנשיא לביב אבו רוקן וסגניו, השיח' מהנא סאבא ומבְּדָא רוחאנא.

 

הכנסייה החדשה (1961) הבניין שצמח מעל הסמטאות – סמל לתקווה ולקהילה. השחזור הדיגיטלי מראה איך אבנים הפכו לאמנות, ואיך הטקס הראשון איחד בין משפחות.  

 
החלק השני: "פסיפס הזמן: שכונת אלאונטוש של שנות ה-50 וה-60 קמה לתחייה" בעזרת טכנולוגיית AI מתקדמת הכנתי סרטון קצר, ובו שחזרתי רגעים ואתרים מהכפר עספיא, והפעם שכונת "אלאונטוש". 

 

גדלתי כאן עשרות שנים אחרי, אבל עכשיו – דרך עדשת ה-AI – אני רואה את השכונה כמו שהייתה: רקמה אנושית של אבנים עתיקות, ריחות ראשונים וסודות שנשמרו בין הקירות. שכונת אלאונטוש של שנות ה-50 וה-60 אינה רק זיכרון – היא עולם שלם שהורכב מחדש, פיקסל אחר פיקסל.