"בלי סיוע ממשלתי והתערבות בצפון הפערים רק יעמיקו"

 

אסף סימון, מנכ"ל חברת בסט ייזום: "ראינו בשנתיים האחרונות מה קרה ביישובי ספר ויישובים מרוחקים ללא דיור מוגן, יש לנו חובה מוסרית לטפל בצפון. בעניין זה, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס"

 

אלעזר במברגר, לשעבר מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית: "אם ההשקעה בפרויקטים בפריפריה לא תחודש, כולנו נשלם את המחיר"

 

שר הפנים לשעבר, חה"כ משה ארבל: "הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה קיצוניים, גם ברמה הכלכלית וגם החברתית"

 

בכנס השנתי ה־13 לתכנון ובנייה של משרד אגמון עם טולצ’ינסקי הודגש: ערכי קרקע נמוכים ומכפילים גבוהים בצפון מחייבים תמיכה ממשלתית, תכנון תלת־ממדי וצעדי מיידיים; רפורמת הרישוי העצמי ו”מבול” מורשי ההיתר ב־2026 עשויים לקצר לוחות זמנים, אם ילוו בהכשרה ובמשאבים לרשויות.

 

בפאנל שהוקדש לנושא ההתחדשות העירונית דנו בכירים מענף הנדל"ן, נציגי ממשלה וראשי רשויות באתגרים המורכבים של תחום ההתחדשות בעידן שאחרי המלחמה, בין צורך אזרחי מובהק למציאות כלכלית משתנה.

 

אלעזר במברגר, לשעבר מנכ"ל הרשות להתחדשות עירונית,  התייחס לתפקידו של משרד האוצר ואמר: "יש באגף התקציבים שני סוגים של אנשים: אלה שרואים עצמם אחראים לפיתוח התחום ואלה ששומרים רק על הקופה הציבורית. בשנים האחרונות המלחמה שאבה את הקשב, אבל זה לא תירוץ לעצור תהליכים שהוכיחו את עצמם. אם הסבסוד לפרויקטים בפריפריה לא יחודש, כולנו נשלם את המחיר."

 

אסף סימון, מנכ"ל חברת בסט ייזום ציין כי המציאות שנחשפה ביישובי הספר במהלך המלחמה מחייבת שינוי עומק במדיניות הממשלה: "ראינו מה קרה ביישובים המרוחקים, בדירות הלא ממוגנות. יש לנו חובה מוסרית לטפל בצפון, לא רק כיעד תכנוני אלא כיעד לאומי. מי שרוצה לגור בצפון צריך גם לעבוד בצפון, לקבל שירותי בריאות, חינוך ותחבורה בצפון. המדינה חייבת להכניס את היד לכיס ולתמוך כלכלית בפרויקטים, אחרת המרכז ימשיך לשגשג והצפון יישאר מאחור."

 

רותי שוורץ, יו"ר ועדה מחוזית בחיפה הוסיפה כי גם במישור התכנוני הצפון דורש פתרונות מותאמים: "הערכים הכלכליים הנמוכים באזור מקשים מאוד על כדאיות הפרויקטים. אנחנו חייבים לחשוב יצירתי, איך מייצרים איכות חיים גם במקומות שבהם המכפילים גבוהים והכדאיות גבולית. המדינה צריכה לתמוך בתכנון חכם, יעיל ותלת־ממדי שיביא שינוי אמיתי לשטח."

 

מנחה הפאנל, עו"ד ישי איצקוביץ, שותף במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי התייחס למצב השוק והבהיר: "אנחנו נמצאים בעידן של חוסר ודאות. ריבית גבוהה, עלויות בנייה שמאמירות, ודיירים שדורשים פתרונות בטיחותיים. מי שלא יידע להתאים את עצמו למציאות החדשה, יישאר מאחור". לדבריו, "הקשר בין תכנון ובנייה לכלכלה הוא ישיר. כל שינוי בריבית או בעלויות משפיע מיד על הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. זה קו דק בין הצלחה לכישלון".

 

שר הפנים לשעבר, ח"כ משה ארבל, דיבר על מצוקת הדיור והפערים בין המרכז לפריפריה בכלל: "אנחנו נפגשים בשנה מאתגרת, עם מצוקת דיור מתמשכת, אך לצד הקושי יש גם הזדמנות לחשוב אחרת. יש גידול של 2% בשנה באוכלוסייה, שיעור שאין באף מדינה מערבית אחרת, ולכן אנחנו חייבים לייצר פתרונות בקנה מידה לאומי".

 

ארבל אף מתח ביקורת על היעדר התיאום בין הממשלה לרשויות המקומיות, וציין כי הפער הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים לעיכובים בתכנון ובבנייה: "אנחנו רואים שוב ושוב מקרים שבהם רשות מקרקעי ישראל מקדמת מכרזים הרבה לפני שהרשות המקומית מביעה את הסכמתה. זה יוצר עוגמת נפש, בזבוז משאבים ועיכוב ביישום מטרת־העל: פתרונות דיור לציבור. הממשלה חייבת ללמוד לדבר עם השלטון המקומי, לא מעליו. רק באמצעות שיתוף פעולה אמיתי בין שני הצדדים נוכל להבטיח תכנון יעיל, מהיר ומותאם לצרכים של התושבים בשטח."

 

לדבריו "הפערים בין מרכז הארץ לפריפריה קיצוניים, גם ברמה הכלכלית וגם החברתית. דווקא היכולת שלנו לקדם תהליכים שמצמצמים את הפערים הללו היא זכות גדולה ומשימה לאומית. אני מאמין שבאמצעות שיתופי פעולה נצליח לייצר פתרונות אמיתיים גם עבור האוכלוסייה הצ'רכית ולבנות מודלים של שותפות שיחזקו את כלל החברה הישראלית."

 

ארבל הציג את הצעדים שקידם בעת כהונתו כשר הפנים וציין כי נדרשת חשיבה מחודשת על מבנה המערכת כדי להאיץ תהליכים ולשמר ידע מקצועי: "צריך לאפשר לכוח האדם הדליל בוועדות להתמקד בתכניות הגדולות, לשחרר חסמים ולקצר את משך הזמן מהיתר ועד הבנייה. הממשלה לא מדברת מספיק עם השלטון המקומי, וזה מוביל לעיכובים מיותרים. המטרה שלנו היא לצמצם פערים, לחזק את הרשויות, ולייצר שותפויות שיביאו לתוצאות בשטח."