סך הקנסות על אי דיווח במכס

על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 ₪ במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 ₪ במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור. 

מה עולה מהקובץ? 

• 61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי.

• 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין.  

• ב-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי.

• כ-1/3 מהמפרים אינם תושבי ישראל.

מה עוד עולה מהקובץ?

העיצום הכספי הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2019, העומד על סך 140,000 ₪, הוטל על איגור רודינקו. המפר, אזרח רוסיה, הגיע לישראל דרך נתב"ג לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשבכיסיו סכום בגובה 129,500 אירו במזומן. למרות שהמפר מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו, בניגוד לכל הגיון כלכלי. 

מסיבה זו, הוועדה לא קיבלה את טענתו של המפר לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף ₪. החלטה 94/19

הסליקה כספים ונתפסה - מרינה פנחסוב ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה, עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ, מרינה ובעלה עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115,000 אירו ו-30,000 דולר אמריקאי מוסלקים על גופה. לדברי פנחסוב, הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להסליק את הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. פנחסוב, שהכירה את חובת הדיווח, ובכל זאת לא דיווחה על הכספים הן ביציאה והן בכניסה לארץ, טענה כי הסליקה את הכספים משום שחששה מתשלום בגין ההצהרה. על פנחסוב הוטל עיצום כספי בסך 75,000 ₪. החלטה 91/19

הפרות חוזרות - מקרה נוסף הוא של ניר ילוז, אזרח דנמרק, שנכנס לישראל כשברשותו 25,050 דולר ארה"ב, 55 אירו, 230 פאונד ו-22,000 קרונה דנית. ילוז וטען כי מקור הכספים מעבודתו כמוכרן שקדים קלויים בתקופת חג המולד בדנמרק, ויעדם הוא רכישת קרוואן בישראל. הוועדה קיבלה את טענותיו למקור ויעד הכספים והטילה עליו עיצום בגובה 5,000 ₪. לאחר כחודשיים, המפר נכנס בשנית לישראל ועבר במסלול הירוק בנתב"ג מבלי שדיווח על 20,000 דולר ארה"ב, 17,200 קרונות דניות ו-50 אירו שהיו ברשותו מעבודתו בדנמרק, לצורך רכישת קרוואן. מאחר שמדובר בעבירה חוזרת, פחות מחודשיים לאחר העבירה הקודמת, החליטה הוועדה להטיל עליו עיצום כספי בסך 20,000 ₪. החלטות 02/19, 34/19

חיסכון או פעילות עסקית? ארול נחמן נכנס לישראל דרך נתב"ג, מצויד במזומנים בשווי של כ-300,000 ₪, אשר לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדברי נחמן, נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100,000 דולר ארה"ב. לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104,000 ₪. החלטה 83/19

לצפייה בהחלטות הוועדה להטלת עיצום כספי מחצית ראשונה – שנת 2019