העולם
פעם קראתי איפשהו, שהעולם איננו כפי שהוא, אלא כפי שאנחנו...חשבתי אולי לכתוב ספר, או לפחות איזה ספרון בו יהיה רשום מה דעתי על המקום הזה שבו אנחנו, בני האדם מצויים בו. העולם שלנו. אבל מהו בעצם אותו עולם? האם זהו מקום אחד ויחיד שבו כולנו חיים יחדיו? אני לא רואה זאת כך...לעולם הגדרה שונה מאדם לאדם, בעיני כל אחד מאיתנו משתקפים כל כך הרבה דברים שאנו מכנים עולם, החיים...אם נחשוב יותר לעומק על מחשבה זו, הרי נגלה שאין הגדרה אחת לחיים שלנו, לעולם שלנו.
ההגדרה משתנה מנקודת ראות אחת לשנייה. אני ואתה אולי רואים את אותו הדבר, אך מפרשים אותו באופן שונה. לדעתי זה נפלא. אבל גם מבלבל. מה שנכון לאחד יכול להיות טעות לאחר, ומה שאמת לאחד עלול להיות שקרי לאחר.
אז מה נכון? מה צודק? מה אמיתי? מה קורה בעולם "באמת"? האם מה שאני רואה -נכון, או מה שאתה רואה הוא הנכון?
בני אדם מנסים ליצור חוקים ואמיתות לגבי החיים..מעין קודים שעל פיהם צריך לחיות..הקודים משתנים ממקום למקום אך עיקרם זהה. אותם קודים שואפים לכוון אותנו האנשים לחיים כביכול טובים יותר, פרודוקטיביים, פוריים ותורמים לחברה, וזאת לצורך המשכיות תקינה של הדורות, של החברה. קודים אלו לא חסים על אף אדם ומנסים ליצוק כל אחד ואחת מאיתנו לתוך אותה תבנית רצויה. אבל סיכמנו קודם, שלא הכול מתאים לכולם. אנחנו מכוונים על ידי קודים אלו, ואם אנו לא תואמים להם אנחנו נתפסים כשונים, מוזרים, והנטייה של החברה לראות דבר חריג ושונה כשלילי. 
האם כל אדם המגיע לגיל העשרים המאוחרות חייב לבוא להתחתן? האם הנישואים מתאימה וטובה לכל אדם ואדם באשר הוא? האם כל אדם בכלל רוצה להתמסד ולחיות בשניים למשך שארית חייו? ואם לא יעשה זאת, ואם לא יינשא... האם יחשב חריג, שונה - שלילי?
ומה לגבי קודים אחרים?
ומה לגביך?
חלק שני:
הרחבה והבהרה
אם נפריד בין המהות (=התודעה) לתופעות (=העולם החיצוני), נראה כי אין הבדלה בין סברות שונות, אמיתות שונות. יש את העולם ויש אותנו המתבוננים מהפנים אל החוץ.
אך האם יש פנים ובחוץ? האם העולם החיצון מנותק מבני האדם? עפ"י תורת הקוואנטים הכול בנויי חלקיקים הנעים בתוך ריק. העולם עצמו רובו ריק. האם אנחנו בנויים אחרת?
בני האדם בנויים שכבות, בניהם השכבה הביולוגית (תאים) וכמו כן, חלקיקי אטום.
האדם אינו אי בודד, הוא לא מנותק, אלא חלק מכל מה שסביבו.
אם נניח שהמציאות שלנו מתרחשת רק תוך כדי אינטראקציה עם מציאות אחרת, גשמית, חומרית. הרי שאנחנו מגבילים את עצמנו ,את עולמנו רק לחומר.
אין להפריד בין התודעה לתופעות. מאיזה חומר עשויה המחשבה? האם ידעת שבניסוי סריקה של מוח האדם נדלקו אזורים במוחו כשהתבונן בתמונה מסוימת, ואותם אזורים נדלקו כשהתבקש רק לדמיין תמונה זו ?
מי רואה ? העניים או המוח ? האם כולנו רואים את אותם הדברים ? האם הפרשנות זהה?
האם יש אמת אחת ?
האדם הוא מה שהוא מפרש שהוא, ומשתנה מעת לעת.
האם אי פעם התבוננת בעצמך ממקום שהייתה בו כבר ,או ממקום שאתה מעוניין להיות בו?
האם אתה מקבל את המציאות שקיימת שם, המציאות הגשמית שאנחנו מורגלים לראות אותה ולהבין אותה כאמת אחת, ואתה מוצא את דרכך בה, או שאתה יוצר לך את המציאות בכל בוקר מחדש ומכוון את חייך כפי שתודעתך בוחרת לעשות ?
