מכתב אהבה לאיש שלא אהב אותי

אולי אני סתם ילדה חולמנית. עוד כשיצאתי מהבית מחייכת המשכתי לחלום שאתה הוא שרוצה אותי, שאתה זה שאומר לי שאתה אוהב ואני לועגת לך בבוז שאתה לא מכיר אותי. כאילו החלפנו תפקידים. פתאום היית אתה החלש. אני לא כל כךמצטערת לומר ??? זה מצא חן בעיני.

למרות שסביר להניח שאם היית חושף כך את רגשותיך בפניי הייתי פשוט מחבקת אותך חזק, אני אוהבת אותך, למרות שאינך מאמין שזה אפשרי, ולמרות שהצלחת לגרום לי להטיל ספק בכך. הרחקת אותי ממך. אני נוטה לחשוב שאולי אתה פשוט מבולבל, וטעית, ועוד מעט תגלה כמה שאתה לא יכול בלעדי.

אך בינתיים אנו מנהלים שיחות ידידותיות לא זורמות כלל, ואיני יודעת איך להפוך את התנהלות השיחה לקלה יותר. אני מאד אוהבת לדבר איתך, וכבר היום, עוד לפני שעברו 24 שעות אני רוצה לדבר איתך שוב, אך אין לי מה לומר, אולי מפאת קוצר ההיכרות בינינו.

יתכן שנמשיך להתרחק. הנה אני מוצאת את עצמי מחשבת את צעדי וסופרת ימים עד ליום שבו "מותר לי להתקשר אליך".יש לי שאלות, ואני מאמינה שגם לך. "למה לא התקשרת"? בודאי חלפה בראשי שנינו.

אני מפחדת להמאיס את עצמי עליך או להפריע לך בלימודים, ולמרות הרצון להאחז בך עכשיו אני נאחזת ברצון שתהיה שלי מתישהו ועוצרת בעצמי מלנקוט צעדים שאני חוששת שיגרמו לך לראות אותי כמעיקה.

לרגעים ישבתי בכיתה ולמחשבה על המגע שלך בי עברה בי רעידה נעימה או צמרמורת. חששתי שאולי רואים עלי. חשבתי כמה אני רוצה אותך, לטווח ארוך, כמה אתה מתאים לי.

עכשיו אני לא מקשיבה לשיעור בגללך, אבל אני לא מאשימה אותך. אני יודעת שזה לא בסדר מצידי לרצות להרוס גם את הלימודים שלך, אבל הלוואי שגם אתה יושב בשיעורים שלך ומתקשה להתרכז כי אתה לא יכול להפסיק לחשוב עלי.

אני מרחפת, אפילו כתבתי חלק מהשיעור במכתב אליך ונאלצתי לגזור ולהדביק בדף של השיעור.אני משתוקקת אליך בכל מובן, מעצבן אחד.

פתאום עלתה בי התחושה שאולי אתה מרגיש שאני לא מספיק טובה בשבילך. אולי אתה מנסה לשנות אותי. אולי אתה לא מקבל אותי כפי שאני. ועד היום אני לא יודעת.ולמרות כל הרצון שלי שבסופו של דבר נהיה יחד, אם לא תקבל אותי כמו שאני, אני אעזוב אותך.

האם אני באמת אוהבת אותך, או רק את הרעיון שיש לי מישהו? ואם אני אוהבת רק את הרעיון שיש לי מישהו כיצד זה יתכן, שכן אין לי אותך או אף אדם אחר. אני רוצה לתת לי ולך סיכוי אמיתי.