כוח תיאורי מכשף

"סיפור נוגע ללב, עמוק ובעל כוח תיאורי מכשף. סמיכות הטקסט מסבה עונג גדול." אורית גידלי | "הרומן מציע מפגש מרתק ומכמיר לב עם גיבורות שפועלות מכוח האנרגיה המנוגדת הרוחשת בין חלום ומציאות, אהבה ואיבה." ד"ר עלמה כהן ורדי

הכול יש לאף אחד מאת ענבל שלומי, עורכת: מירי רוזובסקי חדש בהוצאת "שתים"

כל סיפור התחיל באהבה, המשיך בקנאה ונגמר במלחמה. תפקידי היה לומר שהיא צודקת. היא היתה מלטפת לי את הראש, ואנחנו היינו מתכננות נקמה. מדי פעם מיכל היתה נכנסת לחדר ואומרת, "מספיק, אמא זה לא נכון, די עם זה כבר", כי איכשהו מיכל ואני היינו מקשיבות לאותה אמא ומבינות להפך. איכשהו זה עבר ליד מיכל ונעצר אצלי. בשבועות שלפני האשפוז, בחדר הפיקוד במיטה של אמא, עלינו מדרגה. אמא נעלה את הדלת מהאוזניים של מיכל וקירבה אותי אליה, "רוצח שכיר זה יקר." "רעל?" הפלגתי כדי להיות איתה. "מלאכית. מלאכית של אמא", היא התרככה, ואני הייתי מאושרת."

הכול יש לאף אחד הוא סיפור בשלושה קולות, של אם ושתי בנותיה. מינה, האם, היא ניצולת שואה פסיכוטית, אשר בערוב ימיה מסכמת פרקים בחייה; מיכל, הבת הבכורה, כותבת יומן חלומות; ונחמה כותבת מכתבים לתאומתה המתה. התנועה בין הקולות השונים חושפת את הגלגול הבין־דורי של הטראומה, ואת האופן שבו היא מעצבת את היחסים המשפחתיים. נחמה יוצאת לעולם כשהיא אוחזת בתאומה מצומקת ומתה, ומסרבת לשחרר אותה. החסך גורר אותה לחיפוש סיזיפי אחר חווית תאומוּת, עם אימה, עם אחותה מיכל ועם גברים מזדמנים. .

הכול יש לאף אחד מציף באומץ שאלות הקשורות לשיגעון, שייכות, כתיבה ואהבה. אף שהוא נוגע בפצעים פתוחים בידיים חשופות, הספר נקרא בנשימה אחת. הלשון הייחודית והניואנסים הרגשיים מייצרים מסמך מרתק ועמוק שממשיך להדהד זמן רב לאחר הקריאה.

ענבל שלומי, המנהלת את מחלקת "לצידך" לנשים נפגעות טראומה במרכז לבריאות הנפש מרחבים בבאר יעקב מזה כעשור, ביקשה בספרה הראשון לתאר באסתטיקה ובשליטה את כל מה שביום יום היא נאבקת למצוא לו מילים. שלומי סבורה כי בעוד שהפסיכולוגיה מיטיבה להסביר טראומה ואת המהלך הרדיואקטיבי שלה, הספרות מאפשרת קרבה ודיוק, בניית קומה נוספת אליה לא ניתן לעלות בסולם תיאורטי. שלומי נשואה ואמא לשניים, היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מומחית בפסיכיאטריה של מעגל הפריון וטראומה.