שבעלי הקרקעות יפעלו שלא יוטל עליהם מס רכוש
מס רכוש, חלק טוענים שהינו עוול ולא צודק לבעלי המגרשים שמאושרים לבניה וטרם נבנו עליהם. פגשנו את עו"ד ראדי נג'ם שמאי מקרקעין, מתכנן ערים, ראש מועצה לשעבר וחבר בוועדה המחוזית לתכנון ובניה צפון לשעבר, על הסוגייה, מי מרוויח אם יאושר החוק ומי המפסיד הגדול, ראדי:"המטרה הרשמית: להרחיב את בסיס המס ולשחרר קרקעות פנויות לפיתוח".
בעלי הקרקעות ישלמו הון תעופות אם יאושר מס רכוש על הקרקעות, כיום מי שמחזיק בקרקעות בכפרים הם אחוז קטן מהציבור ויצטרכו לשלם מחיר כבד, אם מס הרכוש יאושר.
הממשלה מחזירה את מס הרכוש על קרקע פנויה, עד 1.5% בשנה. המטרה הרשמית היא להרחיב את בסיס המס ולשחרר קרקעות פנויות לפיתוח, אבל בשטח, מי שייפגעו הם דווקא אלה שאינם יכולים לבנות גם אם ירצו, בגלל חסמים שהמדינה עצמה יצרה.
עו"ד ראדי נג'ם: "מס רכוש עוול תכנוני במסווה של צדק, הם קוראים לזה "עידוד פיתוח", אני קורא לזה בשם האמיתי: מס על מי שאין לו שום יכולת לבנות, כי המדינה חסמה לו את הדרך לאור רגולציה תכנונית עודפת מגבילה מאוד".
"העובדות בפועל, מה שהחוק מתעלם ממנו, בחברה הערבית, רוב הקרקעות במושע ללא חלוקה קניינית, ללא רישום בטאבו, מגרשים לא סופיים לרישום בטאבו. המחזיק בפועל אינו הבעלים הרשמי, ולכן גם לא יכול להוציא היתר בנייה.
אלפי צעירים מחכים עשרות שנים לתכנון אמיתי תוכניות מתאר תקועות, תשתיות חסרות, כבישים לא מוסדרים, ביוב לא קיים, מחסור בשצ"פים ובמבני ציבור. תקציבים מעוכבים אי-אפשר לבנות בלי תשתיות, זו לא בחירה, זו המציאות.
היתרי בנייה? מסע ייסורים דרישות אינסופיות, ועדות שלא מתואמות, חסמים משפטיים ותכנוניים שהמדינה לא פתרה. ואחרי כל זה -המדינה אומרת: "לא בנית? תשלם." זה לא תמריץ. זה עונש".
"נכון שהמדינה רשאית להטיל מס על נכס דומם שאינו מנוצל, במקום שיש תשתיות, תכנון, חלוקה וזכויות בנייה ברות-מימוש. לדוגמה: במרכז הארץ, באזורים של 15–20 יח"ד לדונם, עם תוכניות ומגרשים מוסדרים, אפשר לדון ברצינות על מיסוי דיפרנציאלי אמיתי. אבל ביישובים שבהם אין אפילו כביש תקני, קו ביוב, חלוקה למגרשים, או רישום קרקע? להטיל מס? זו לא מדיניות. זו אפליה כלכלית-תכנונית לאור השמש".
"בעוד שהמדינה מזרימה מיליארדים לפיתוח בהתנחלויות כבישים, מתיחת תשתיות, עידוד התיישבות, היא מטילה מס על אזרחי המדינה, דווקא במקום שבו היא עצמה לא אפשרה פיתוח. שם המדינה משקיעה וכאן היא ממסה?, זה לא "שחרור קרקעות", זה אי-צדק חברתי, תכנוני וכלכלי".
"אם החוק יעבור, חובה לפעול בשלושה צירים: 1- ייצוג מלא בדיוני הכנסת ראשי רשויות, חברי כנסת, אנשי מקצוע - נוכחות מלאה בוועדות, הצגת נתונים וחוות דעת.
2- מאבק ציבורי מאורגן לא לתת למס להיות "עובדה מוגמרת". הסברה, תקשורת, דוחות מקצועיים.
3- היערכות להגשת עתירה לבג"ץ על בסיס: פגיעה בזכות הקניין, פגיעה בשוויון, היעדר סבירות ,היעדר מידתיות
שורה תחתונה, אי-אפשר למסות אזרח על קרקע שהוא לא יכול לבנות עליה. אי-אפשר למסות חסם שהמדינה עצמה לא פתרה. זה לא מאבק על מס.זה מאבק על צדק תכנוני, קנייני וחברתי, של דור שלם".
טיוטת תקנות: א. שם התקנות המוצעות
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
סעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש), מסמיך את שר האוצר לקבוע באישור ועדת הכספים את שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים. בהתאם לאמור, הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ"א-1991, ונקבע כי שיעור ההפרשה יעמוד על 25%.
לנוכח מתקפת הטרור הרצחני שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), הכריז שר הביטחון באותו היום על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. כמו כן, הוכרז בצבא הגנה לישראל על מבצע "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.
היקף הנזק שנגרם במלחמת "חרבות ברזל" ומתווי הפיצויים שאושרו לנפגעים ממנה הוא רב, וכך למעשה היקף ההוצאות מקרן הפיצויים על פני השנים 2024-2023 צפוי לחרוג מהיקף יתרות קרן הפיצויים נכון למועד פרוץ הלחימה, אשר הוערכו דאז בכ-17.8 מיליארד ש"ח. על כן, לצורך עיבוי יתרות הקרן ולשם מימון תשלומים בעתיד לפי חוק מס רכוש בשל אירועי מלחמת חרבות ברזל ואירועי לחימה עתידיים, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1266 מיום 15 בינואר 2024 בנושא "הגדלת ההפרשה לקרן הפיצויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל", כי במסגרת התכנית המאזנת לשנת 2024, יגדל היקף ההפרשה לקרן הפיצויים.
בעקבות החלטת הממשלה האמורה, מוצע לקבוע ששיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס רכוש ומס הרכישה בשנת המס 2024 יעמוד על 80% ובשנת המס 2025 על 100%.
סעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן – חוק מס רכוש), מסמיך את שר האוצר לקבוע באישור ועדת הכספים את שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים. בהתאם לאמור, הותקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (שיעור ההפרשה לקרן פיצויים), התשנ"א-1991, ונקבע כי שיעור ההפרשה יעמוד על 25%.
לנוכח מתקפת הטרור הרצחני שהתרחשה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), הכריז שר הביטחון באותו היום על מצב מיוחד בעורף, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. כמו כן, הוכרז בצבא הגנה לישראל על מבצע "חרבות ברזל", וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה.
היקף הנזק שנגרם במלחמת "חרבות ברזל" ומתווי הפיצויים שאושרו לנפגעים ממנה הוא רב, וכך למעשה היקף ההוצאות מקרן הפיצויים על פני השנים 2024-2023 צפוי לחרוג מהיקף יתרות קרן הפיצויים נכון למועד פרוץ הלחימה, אשר הוערכו דאז בכ-17.8 מיליארד ש"ח.
על כן, לצורך עיבוי יתרות הקרן ולשם מימון תשלומים בעתיד לפי חוק מס רכוש בשל אירועי מלחמת חרבות ברזל ואירועי לחימה עתידיים, הוחלט בהחלטת ממשלה מס' 1266 מיום 15 בינואר 2024 בנושא "הגדלת ההפרשה לקרן הפיצויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל", כי במסגרת התכנית המאזנת לשנת 2024, יגדל היקף ההפרשה לקרן הפיצויים.
בעקבות החלטת הממשלה האמורה, מוצע לקבוע ששיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס רכוש ומס הרכישה בשנת המס 2024 יעמוד על 80% ובשנת המס 2025 על 100%.
