המצב הביטחוני בגבול ישראל-ירדן
על קצה המזלג אתגרים, תיאום והשפעות, המאמר סוקר את המצב הביטחוני בגבול ישראל-ירדן, תוך התמקדות באתגרים הביטחוניים, שיתוף הפעולה בין המדינות והברחות הנשק. נבחנים השינויים בכוחות הירדניים והשפעתם על היציבות האזורית. כמו כן, נדון בצורך במעקב ובפעילות מתואמת לשימור הביטחון בגבול.
רקע והקשר היסטורי:
הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנחתם בשנת 1994, מהווה אבן יסוד ביחסי המדינות. ההסכם הביא לשיתוף פעולה ביטחוני וכלכלי משמעותי, לצד מגבלות על פריסת הכוחות הצבאיים הירדניים לאורך הגבול עם ישראל. עם זאת, השינויים האזוריים והאתגרים הביטחוניים המתהווים השפיעו על נוכחות הכוחות לאורך הגבול והצריכו עדכונים בהתנהלות הביטחונית.
חשיבות ירדן לישראל:
ירדן מהווה נכס אסטרטגי חיוני לישראל, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה מדינית. מדובר במדינה השומרת על יציבות יחסית באזור רווי מתחים, והקשרים עמה מסייעים למנוע חדירת טרור ופעילות עוינת. בנוסף, ירדן משמשת חיץ גיאוגרפי בין ישראל לבין מדינות ערביות בעלות פוטנציאל לאיומים, ובכך תורמת משמעותית לביטחון האזורי. שיתוף הפעולה הביטחוני עם ירדן חיוני לישראל גם בנושאי מודיעין ומניעת הברחות נשק וחדירת גורמים עוינים.
גבול ישראל-ירדן:
ישראל וירדן חולקות גבול באורך של כ-309 קילומטרים, מהגבול עם סוריה בצפון ועד מפרץ אילת בדרום. מדובר בגבול הארוך ביותר שישראל חולקת עם מדינה שכנה, דבר ההופך את השמירה עליו לאתגר משמעותי. אופיו של הגבול משתנה בהתאם לאזור, וכולל שטחים מדבריים פתוחים לצד אזורים חקלאיים וצפופים יותר. בשל אורכו הרב, ישראל וירדן נדרשות לשיתוף פעולה הדוק בניהול הגבול, בעיקר במניעת הברחות אמצעי לחימה וכניסת גורמים עוינים לשטח ישראל.
מערכת היחסים של ירדן עם הפלסטינים והשפעתה על המצב:
לירדן קשרים היסטוריים הדוקים עם הפלסטינים, בשל העובדה כי חלק גדול מאוכלוסייתה מורכב מפליטים וצאצאי פלסטינים. הממלכה ההאשמית רואה עצמה כגורם ממתן בסכסוך הישראלי-פלסטיני ומנסה לאזן בין תמיכה בזכויות הפלסטינים לבין שימור היחסים עם ישראל. ירדן מחזיקה בתפקיד מיוחד בהר הבית ובאתרים הקדושים בירושלים, מה שמקנה לה השפעה דיפלומטית משמעותית. לצד זאת, ההתרחשויות בגדה המערבית וברצועת עזה משפיעות על יציבות ירדן, וניסיונות לחדור דרך גבול ירדן לישראל לצורך הברחות נשק או פעולות חתרניות מציבים אתגרים ביטחוניים מתמשכים לשתי המדינות.
תמונת המצב הביטחונית בירדן:
ירדן מתמודדת עם מספר איומים ביטחוניים, בהם חדירת גורמים קיצוניים מסוריה ועיראק, ניסיונות הברחה והברחות נשק, וכן איומים מצד ארגוני טרור ואף מהפלסטינים הקיצוניים שנמצאים בשטחה. המשטר ההאשמי בירדן שומר על יציבות יחסית, אך עומד בפני אתגרים חברתיים וכלכליים המשפיעים גם על התנהלותו הביטחונית. צבא ירדן נחשב לחזק ומיומן, והוא פועל באופן שוטף לסיכול איומים בגבולותיו.
האסטרטגיה הביטחונית של ירדן:
ירדן נוקטת בגישה של הגנה רציפה על גבולותיה, תוך שיתוף פעולה עם מדינות האזור ועם בעלות בריתה, בראשן ארצות הברית. בנוסף, ירדן מהווה שחקן מרכזי במאבק בטרור האזורי, תוך מעורבות בקואליציות בינלאומיות ופעילות נגד תאי טרור הפועלים בגבולותיה.
יחסי ירדן עם העולם הערבי:
ירדן מקיימת קשרים קרובים עם מדינות המפרץ, במיוחד ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, המעניקות לה תמיכה כלכלית. לצד זאת, היחסים עם סוריה ולבנון מורכבים, בשל נוכחות מיליציות פרו-איראניות והברחות נשק וסמים המגיעות משטחן. ירדן פועלת למנוע חדירת השפעות שליליות לשטחה ומחזקת את ביטחונה באמצעות תיאום עם מדינות נוספות.
היחסים עם סוריה וגבול מחוז סויידא:
הגבול בין ירדן לסוריה מהווה מקור לאתגרים ביטחוניים משמעותיים, במיוחד באזור מחוז סויידא, המאוכלס בעיקר בדרוזים. בשנים האחרונות, ירדן מתמודדת עם הברחות סמים ואמצעי לחימה משטח סוריה, במיוחד מצד מיליציות פרו-איראניות וגורמים פליליים. מחוז סויידא, שסבל מחוסר יציבות בעקבות המלחמה בסוריה, משמש גם כנתיב הברחות מרכזי. ירדן מגבירה את נוכחותה הצבאית לאורך הגבול ופועלת בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים במטרה לצמצם את האיומים הנשקפים מהאזור.
השמירה על הדרוזים בסויידא כאינטרס משותף ירדני-ישראלי:
לירדן ולישראל אינטרס משותף בשמירה על היציבות במחוז סויידא, בשל אוכלוסייתו הדרוזית והחשש מהתפשטות השפעה איראנית באזור. הקהילה הדרוזית בסויידא נוטה להתרחק מהשפעות קיצוניות ולשמור על אוטונומיה יחסית, מה שהופך את יציבותה לחשובה עבור שתי המדינות. ירדן רואה ביציבות באזור גורם מפתח למניעת הברחות והגירה בלתי מבוקרת לשטחה, ואילו ישראל חוששת מהתבססות כוחות עוינים בקרבת גבולה הצפוני. שיתוף פעולה מודיעיני וצעדים למניעת התבססות מיליציות באזור מהווים אינטרס אסטרטגי לשני הצדדים.
ההשלכות על ישראל:
השינויים במדיניות הביטחונית של ירדן משפיעים ישירות על ישראל, שכן יציבות בגבול המזרחי מהווה אינטרס ביטחוני חשוב. שיתוף הפעולה בין המדינות כולל תיאום מודיעיני ופעולות למניעת הברחות, לצד שמירה על יחסים מדיניים יציבים, אף על פי שלעיתים מתגלעות מחלוקות פוליטיות בין הצדדים.
סיכום ומסקנות:
המצב הביטחוני בגבול ישראל-ירדן ממשיך להשתנות ומשפיע על היציבות האזורית. השינויים בפריסת הכוחות הירדניים, העלייה בהברחות הנשק ורמת התיאום הביטחוני בין המדינות מדגישים את הצורך במעקב רציף ובפעילות יזומה למניעת הסלמה. המשך שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן חיוני לשימור היציבות ולשמירה על הביטחון בגבול.


















