בחורה צריכה עזרה !!
אחרי התלבטות החלטתי שאני חייבת לשתף את הגולשים בבעיה שאני חיה איתה מיום ליום, אני בחורה מעוספיא עוד מעט בת 24, אני מאורסת לבחור בגיל שלי...הקשר שלנו התחיל בהתלהבות יתרה, הוא התעניין בי ואני גם בו וחשבתי שאני מאוהבת בו...הכל עבר בצ'יק צ'ק, פתאום מצאתי את עצמי מאורסת, ומה עוד, עשינו כתובה "عقد زواج"...היום אני כבר שנה מאורסת ומרגישה שנפלתי אל תוך בור עמוק שאי אפשר לצאת ממנו.
הדעה שלי היתה שבחורה לא צריכה להיות בקשר עם בחור בסתר, כי זה לא מקובל, אם תרצה לפגוש אותו , אז רק בפני ההורים, ולא היתה לי בעיה שיבוא אלי הביתה.
ומכאן התחילה הטעות שלי.
הזמן טס מהר, ועשינו מסיבת אירוסין, היום אני כבר שנה מאורסת ומרגישה שנפלתי אל תוך בור עמוק שאי אפשר לצאת ממנו.
אחרי תקופה קצרה מהאירוסין, במקרה הכרתי בחור שקטן ממני בחמש שנים, בהתחלה לא נתתי התייחסות יתרה ,למרות שמרגע שהכרתי אותו, לא הפסקתי לחשוב עליו.
התחלתי להתמקד יותר ביחסים ביני לבין ארוסי, לא רציתי לתת לשום דבר לפגוע בשנינו.
אני בחורה שלא מסוגלת לשמוע מילה אחת לא במקום מהסובבים אותי, אני מאוד רגישה, ויש לי ערך עצמי גבוה, כל הנסיונות שלי לשכוח מהבחור ההוא לא הצליחו, עד שיום אחד הוא התקשר אלי כי רצה לברר משהו. היתה לי הפתעה גדולה לשמוע את הקול שלו, צמרמורת עברה לי בכל הגוף ורציתי לבכות, איזה עולם קטן.
לא נתתי לו שום הרגשה שאני חושבת עליו, דיברתי איתו בגסות, וניתקתי ומהדקה הראשונה שניתקתי לא ישנתי בלילות, לפעמים הייתי חושבת בלבי עד כמה אני מטומטמת.
מה קרה? רבונו של עולם? בחור קטן ממני, אין לי שום קשר איתו? למה אני חושבת עליו בכלל?.
אחרי כמה חודשים הטלפון שלי מצלצל, וזה הוא שוב, דיבר איתי בשיא הנימוס ובשיחה הבנתי עד כמה אני חשובה לו ושמרגע הראשון שהכיר אותי, התאהב בי ולא הפסיק לחשוב עלי, אבל לא רצה להגיד לי זאת כי אני מאורסת.
הייתי המומה, כי היתה לו אותה הרגשה שיש לי, ואז התחיל הבלגן אצלי בלב, אני מודה שהטעות הראשונה שלי, זה שנתתי לו לדבר ושהתחלתי לשתף אותו ברגשות שלי כלפיו, אבל לא יכולתי לבלום את עצמי המשכנו לדבר בסתר, ונשבענו אחד לשני ששום בן אדם לא ידע מהסיפור שלנו.
נפגשנו פעמיים ודיברנו על המצב שלנו וראיתי עד כמה הוא בן אדם טוב ומנומס, בחור אחר במצב שלו היה יכול לפגוש אותי למטרות לא טובות, אבל הוא אם רצה לגעת לי ביד היה מבקש רשות, כל הזמן דאג לי, כשאני נתקלת בבעיות, הוא הכתובת היחידה שעוזרת לי.
ארוסי בן אדם טוב, מבין, משכיל,לא מחסיר ממני כלום ואני גם מחזירה לו רק דברים טובים, אבל אני מרגישה שאני נמצאת במשחק חיים, משחק שאי אפשר לפרוש ממנו, אחרת אני אפסיד הכל.
אם אני אתרחק מאהבת חיי, אני אחיה בדיכאון, לא יהיה לי לב חם לצידי, כי אני לא מרגישה זאת ליד ארוסי, ואם אני אלך בדרך לבי, אני אאבד הכל, אני רשומה בתעודת זהות , נשואה ולהיפרד בגלל מישהו אחר תהיה לי פדיחה.
ויש להתייחס לזה שהבחור שאני אוהבת קטן ממני ובטוח יהיו לו בעיות אם ירצה להיות איתי, ההורים שלו, והסביבה ואני לא ארשה לעצמי להפריע לו בחיים ולעשות לו בעיות, אני כבר יומיים מנסה לא לדבר איתו ולא לחשוב עליו.
אבל אני לא יכולה אני לא מתפקדת, אני מרגישה מורל ירוד, ואין לי חשק לעשות כלום, אפילו לארוסי אני לא יכולה לתת לו נשיקה, תמיד מתעלמת כשמתקרב אלי, 24 שעות אני חושבת על אהבתי, בבקשה עזרו לי ותתייחסו לזה שאני מודה שטעיתי בהתחלה כשדיברתי איתו...אבל מה להבא??... מה עלי לעשות?.
