גזענות בחברה הישראלית

 

 

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מפרסמת דו"ח הפעילות השנתי שלה, על רקע ציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות שיצוין מחר, ה-21.3, ברחבי העולם. ליחידה, שהוקמה במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, מספר תחומי פעילות מרכזיים: שינוי מערכתי וקידום מדיניות לקידום המאבק בגזענות, טיפול בתלונות ופיתוח ידע והכשרות. דו"ח הפעילות כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי וכן תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית.

 

 

 

 

במהלך השנה האחרונה נפתחו ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות 415 תיקים בגין תלונות בנושא גזענות והפליה. השוואת היקף התיקים שנפתחו ביחידה בשנים האחרונות מלמדת על ירידה מסוימת בהיקף התלונות שמוגשות ליחידה, וביחידה מייחסים את הירידה, בין היתר, להיעדר כלים משפטיים למאבק בגזענות בשימוש היחידה ולכך שטרם הוסדרה סמכות היחידה בחוק. חשוב לציין כי הדיווח, כפי שמפורט בדו"ח זה, מתייחס רק לתלונות שהתקבלו ביחידה ולפעילות היחידה ולא בהכרח מהווה שיקוף של המציאות הקיימת.

 

 

 

 

מפילוח עיקר התלונות לפי נושאי הפניה עולה כי 19% מהתלונות הן בנושא אפליה במתן שירות ציבורי לפי חוק איסור הפליה, 12% בנושא אפליה בתעסוקה, 11% בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, 9% פרסום גזעני/סטריאוטיפי במרחב הציבורי, 7% בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 6% התבטאות גזענית בשירות המדינה, 6% בנושא חינוך, 3% בנושא עבירות ממניע גזעני.

 

 

 

 

 

 

 

מפילוח עיקר זהות הפונים עולה כי 32% מהפונים משתייכים לישראלים מהחברה הערבית, 18% ישראלים ממוצא ברה"מ לשעבר, 17% ישראלים ממוצא אתיופי, 5% בני עדות המזרח, 5% מהחברה החרדית, 15% בנושאים שאינם בתחום סמכות יחידת התאום ואחרים.

 

 

 

 

 

פיתוח ידע והכשרות ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך, פיתוח הידע והכשרות מצוי בליבת הפעילות של היחידה למאבק בגזענות, כשעיקר הפעילות מתמקדת בהכשרת הממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה ויחידות סמך ושמירה על כשירותם המקצועי. עד כה מונו כ- 70 ממונים וממונות למניעת גזענות במשרדי הממשלה ויחידות הסמך.

 

 

 

 

הממונים מייעצים למנכ"ל המשרד, מטמיעים תפיסה מקצועית אנטי גזענית, ומעלים את המודעות למאבק בגזענות בתוך המשרדים. כמו כן, הממונים מהווים כתובת משרדית להגשת תלונות בנושא גזענות הקשור למשרד בו מכהנים. בנוסף לכך, ישנן רשויות מקומיות שמינו, באופן התנדבותי, ממונה למניעת גזענות בליווי היחידה למאבק בגזענות. הרשויות הראויות לציון הן: עיריית תל אביב-יפו, עיריית ראשון לציון.

 

 

 

 

במשרדים הבאים אין כרגע ממונה למניעת גזענות, בין אם לא מונה כלל ובין אם סיים תפקיד וטרם מונה ממונה חדש:

 

משרד הבריאות (סיים תפקיד לאחרונה וטרם מונה חדש)

 

משרד האוצר (סיים את תפקידו לאחרונה וטרם מונה חדש)

 

המשרד לשוויון חברתי

 

המכון הווטרינרי והשירותים הווטרינרים

 

שירות בתי הסוהר

 

רשות כבאות והצלה

 

המרכז לחקר גרעיני

 

בית חולים ברזילי

 

מרכז רפואי ע"ש רבקה זיו בצפת 

 

 

 

תמצית נתונים בנושא שיטור ואכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, חברה ערבית וחברה חרדית, אחוז התיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כפול מאחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה (כ-3.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-1.7%).

 

 

 

כמו כן, אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים גדול כ-60% מיחסם באוכלוסייה הכללית (כ-35% לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-21%). אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית זהה לשיעורם באוכלוסייה (כ-12%, לעומת שיעורם באוכלוסייה כ-13%).

 

 

 

 

אחוז "תיקי המגע" שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה, ואחוז התיקים שנפתחו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית. אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית נמצא מתחת לשיעורם באוכלוסייה.

 

 

 

 

אחוז כתבי האישום ב"תיקי המגע" (תקיפת שוטר) שיוחסו ליוצאי אתיופיה בשנים 2022-2019 גדול פי שניים וחצי משיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסייה. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות מלמדת כי ישנה מגמת ירידה בכתבי אישום כלפי יוצאי אתיופיה בתיקי מגע. אחוז כתבי אישום "תיקי מגע" שיוחסו לאזרחים ערבים מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית, אחוז התיקים "תיקי המגע" שיוחסו לאזרחים מהחברה החרדית נמוך לשיעורם באוכלוסייה.

 

 

 

 

אחוז תיקי מעצר ימים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא כ-3%. בחינת הנתונים בארבע השנים האחרונות  מראה מגמת שיפור בנושא מעצר ימים ביחס ליוצאי אתיופיה. אחוז תיקי מעצר ימים של אזרחים מהחברה הערבית הוא כ 60%, כמעט פי שלושה מיחסם באוכלוסייה הכללית.

 

 

 

 

אחוז תיקי מעצר עד תום ההליכים ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 הוא 5.3%, מעל פי שלושה משיעורם באוכלוסייה. אחוז תיקי מעצר תום הליכים ביחס לחברה הערבית הוא כ45%  מעל פי שניים מיחסם באוכלוסייה הכללית

 

 

 

 

 

 

תלונה על העלבת עובד ציבור ממוצא אתיופי על רקע גזעני: ביחידה התקבלה תלונה על אדם שהתבטא באופן גזעני כלפי שוטר ממוצא אתיופי, במהלך פעילות מבצעית של מג"ב סמוך ליישוב טלמון, במקביל לפרסום המקרה בתקשורת. היחידה פנתה למשטרת ישראל בבקשה לפתוח בחקירה בגין חשד לעבירה ממני גזעני או עוינות כלפי ציבור, המשטרה פתחה בחקירה ובעקבותיה הוגש כתב אישום, וביום 31.10.22 ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט השלום בפתח תקווה בתיק, אשר הרשיע את הנילון בביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור מתוך מניע גזעני

 

 

 

 

תלונה על חשד לאלימות שוטרים כלפי משפחה ערבית בחיפה על רקע מוצא: התקבל תיעוד על אלימות שוטרים לכאורה כלפי משפחה ערבית בחיפה. דוחות שוטרים מהאירוע לא תאמו את התיעוד המצולם ועלה כי תיעוד מצולם של האירוע על ידי שכנים של המשפחה סתר את המתואר בדוח האירוע שערכו השוטרים. התלונה הועבר לטיפול מח"ש. מהיחידה לחקירות שוטרים נמסר כי נחקרו ארבעה שוטרים שהיו מעורבים באירוע והוחלט על העמדת אחד השוטרים לדין פלילי, כלפי שני שוטרים נוספים הוחלט להעביר הטיפול למשטרת ישראל לנקיטת הליך משמעתי.

 

 

 

 

 

תלונה על הפליה בבידוק בטחוני מצד חב' ישראייר כלפי קבוצת תלמידים ערבים: התקבלה תלונה ממנהל אגף החינוך של מועצה מקומית בצפון, אשר ליווה קבוצת תלמידים ומורים שיצאו לבוסניה לאחר שזכו בפרס על הישגיהם הלימודיים. בתלונה תואר כי בעת שובם לישראל חוו התלמידים בידוק בטחוני ותשאול מפלה ומשפיל מצד מאבטחי חברת ישראייר, לרבות הפניית שלוש תלמידות לחדר צדדי לעריכת בידוק על גופן, בעוד שאר הטסים עברו ללא כל בידוק. המתלונן תיאר חוויה מפלה ומשפילה אשר הותירה את התלמידים בתחושות השפלה וביזוי. התלונה הועברה לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לבחינת האפשרות להגשת תביעה כנגד חב' ישראייר בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

 

 

 

 

 

תלונה על איסור כניסה ליהודים לשכונה במזרח ירושלים: התקבלה תלונה מח"כ לאחר שדווח לו כי שוטרת מג"ב מסרה לתושב יהודי בשכונת שמעון הצדיק במזרח ירושלים כי הונחתה על ידי מפקדיה לאסור כניסה של יהודים לשכונה ולאפשר כניסה של ערבים בלבד. יחידת התאום פנתה למשטרת ישראל, ובתשובה לפניית היחידה נמסר כי ההנחיה שניתנה היא למנוע כניסה של אנשים שאינם תושבי המקום ולאפשר כניסה של תושבי השכונה בלבד, ללא אבחנה בין תושבי השכונה, וכי דברי השוטרת בשטח לא שיקפו את הנחיות הפיקוד וחוסר ההבנה טופל במסגרת הפיקודית.

 

 

 

 

 

תלונה על יחס מפלה והתבטאויות גזעניות של נהג אוטובוס בחברת "אלקטרה אפיקים" כלפי נוסעת ממוצא אתיופי: מהתלונה עולה כי הנהג הסריט את הנוסעת, לעג לה, חיקה אותה, קילל באמהרית ופרסם את הסרטון שצילם אותה בקבוצת ווטסאפ של נהגים אחרים. עוד עולה מהתלונה כי נהג האוטובוס לא עצר בתחנה בה ביקשה הנוסעת לרדת, אלא בתחנה רחוקה יותר. התלונה הועברה לסיוע המשפטי לבחינת הגשת תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ובנוסף הועברה התלונה למשרד התחבורה לבחינת האפשרות לנקוט צעדים נגד הנהג והחברה לפי פקודת התעבורה. ממשרד התחבורה נמסר כי נפתחה חקירה פלילית נגד הנהג בהתאם לפקודת התעבורה, הוגש כתב אישום והנהג הורשע בבית המשפט לתעבורה ונגזר דינו: קנס בסך  10,000 ₪; 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים; 15,000 ₪ התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

 

 

 

 

 

תלונה על התבטאות גזענית כלפי עובדת בי"ח אסף הרופא: ביחידה התקבלה תלונה מעובדת ממוצא אתיופי בבית החולים אסף הרופא, לאחר שמטופל שלו נתנה שירות כינה אותה "כושית מסריחה שחורה". התלונה הועברה לטיפול משטרת ישראל, ולאחר חקירה ואיסוף ראיות, הגישה מחלקת התביעות במשטרת ישראל נגד הנילון  כתב אישום. במקביל התקיימה פעילות הסברה על ידי בית החולים למניעת הישנות מקרים דומים.

 

 

 

 

 

תלונה על התבטאות גזענית של רופאה בביה"ח וולפסון: מתלוננת ערבייה פנתה ליחידה לאחר שרופאה שבדקה את בנה התינוק בבית החולים וולפסון כינתה את התינוק: "מחבל קטן". התלונה הועברה לטיפולו של הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות אשר פנה לבית חולים וולפסון לבירור. לאחר שנמצא כי מדובר בתלונה ראשונה נגד הרופאה, היא הוזהרה והובהר לה כי ככל שמקרה כגון זה יישנה, יינקטו נגדה פעולות משמעת. בנוסף, הפעוט הועבר לטיפול רופא/ה אחר/ת בבית החולים. 

 

 

 

 

 

מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות, היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מבצעת מעקב אחר יישום המלצות וועדת פלמור למיגור הגזענות, אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה. מבדיקת היחידה עולה כי נכון להיום, מתוך 52 המלצות הוועדה יושמו 43 המלצות ו-9 לא יושמו. בפועל, כ-75% מסעיפי החלטת הממשלה יושמו ברמות שונות. בשנת 2022 נעשה מאמץ משמעותי ליישום החלטת הממשלה במערכת החינוך ויישום המלצות הוועדה שהוקמה להובלת מהלך 'חינוך נגד גזענות' במערכת החינוך, שכללו מיפוי של תמונת המצב הנוכחית ו-26 המלצות יישומיות במערכת החינוך, שאף קיבל ביטוי בהפצת חוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא. לדברי ראש היחידה, עו"ד זנה, מדובר במהלך חשוב ומשמעותי שהיחידה הובילה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך ליישום תכניות לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות.

 

 

 

 

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "מאז הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2017, טופלו על ידה אלפי תלונות ציבור בנושא גזענות ואפליה. לצד טיפול בתלונות, הובילה היחידה מהלכים חשובים עם משרד החינוך לקידום חינוך נגד גזענות, ומובילה לצמצום אירועי שיטור יתר עם משטרת ישראל. אני מבקש להודות לחברי המועצה המייעצת ליחידה בראשות פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) ומברך את ראש היחידה עו"ד אווקה זנה ואת צוות היחידה על  פעילות חשובה זו".

 

 

 

 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים מובילה את הפעילות הממשלתית למניעת גזענות ואפליה ביחס לכלל האוכלוסייה בישראל. מדובר במאבק לאומי המשותף לכלל השירות הציבורי, יחד נפעל כדי לקדם באופן משמעותי את המאבק בגזענות. היחידה מהווה כתובת מרכזית לתלונות הציבור על רקע התנהגות גזענית בשירות המדינה ובקרב נותני שירות ציבורי מחוץ לשירות המדינה, ומהווה מוקד ידע ממשלתי למאבק בגזענות, הכול במטרה להוביל שינויים משמעותיים במאבק בגזענות ולהטמיע תפיסה מקצועית למאבק רחב נגד גזענות".

 

 

 

 

יו"ר המועצה הציבורית ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות היוצא, השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימוס): "מטופלות ביחידה מאות התלונות המגיעות מדי שנה על גילויי גזענות בממסד הממשלתי והציבורי, חלקן הגדול מאת ערבים, יוצאי אתיופיה וחבר המדינות לשעבר (שני שליש), במספרים קטנים בהרבה  בני עדות המזרח והחברה החרדית. אתגר חשוב בעבודת היחידה הוא ביחס לערביי ישראל, שבעניין גזענות כלפיהן עסקו כשליש מן התלונות. נושא זה קריטי לעתיד החברה הישראלית. ההיסטוריה מלמדת כי משיוצא שד הגזענות מן הקופסה, קשה מאוד להחזירו, ומכאן תפקיד המאבק המתמיד. אני מקווה שהממשלה תיתן דעתה לכך חרף הנושאים הרבים שעל שולחנה".

 

 

 

 

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים: "אימוץ הממשלה את דוח פלמור בשנת 2016 והקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות היוו בשורה חשובה ומשמעותית ליוצאי אתיופיה בפרט ואוכלוסיות נוספות בחברה הישראלית שסבלו מגזענות והפליה בשירות הציבורי. המאבק בגזענות הוא מאבק עיקש ומר, על מדינת ישראל לפעול בנחישות כדי למגר כל גזענות והפליה. ההכרה בקיומה של הגזענות והקמת היחידה מהוות ראשית דרך למאבק אמיתי בגזענות. עם זאת, על המדינה לפעול לקידום חקיקה המסדירה את פעילות היחידה ולקדם חידוש הוראת השעה לסיוע משפטי בתביעות אזרחיות על רקע גזעני הוראה שעה שאינה בתוקף מאז נובמבר 2021. השופט רובינשטיין מלווה את היחידה במסירות רבה  מנובמבר 2017, והירתמותו למאבק בגזענות וקידום השוויון סייעו ליחידה לקדם צעדים חשובים. תודה גדולה לשופט על תרומתו הגדולה למאבק בגזענות".