בלה אשור שיר השירים
שיר השירים מוגש לנו כמגילה, כשיר אהבים בין גבר לאישה, בין בני זוג הפונים זה אל זו, בחז"ל התפרשו שירים אלה כמשל ליחסי עם ישראל עם אלוהיו, שיר השירים הוא ספר קצר בן שבעה עשר שירים, או פרקים המעוררים מחשבה ורצון.
פרקים אלה מיוחסים לשלמה המלך שחיבר יצירה מופלאה זו, יצירה שעוסקת ביחס שבין ה' לעם ישראל על אף שהשם המפורש לא מוזכר בה.
"שיר השירים אשר לשלמה (שיר השירים א' א) במקורות נמצא שנעשו עריכות מאוחרות יותר לספר, ומלכים ונביאים נסמכו על הכתוב בספר " ויהי שירו חמישה אלך " (מלכים א' ה' יב) שלמה המלך תואם את המתואר במגילה בעושרו הרב, המסורת המוזכרת בתלמוד הבבלי, (בבא בתרא דף טו עמוד א) מייחסת למלך חזקיה שמלך על יהודה כמאתיים שנים אחרי שלמה המלך, חזקיה המלך אהב את עמו ואת אלוהיו, לחם בפלישתים, מרד באשור, ביטל את פולחן האלילים שהיה מושרש באותו הזמן, ובמיוחד הנוהג בבמות מחוץ למקדש.
המלך חזקיה וסיעתו ערכו את שיר השירים, משלי וקוהלת כתוב, "אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה" דעת רבי יונתן המובאת -בשיר השירים רבא שם מפרשים את הפסוקים כסדרם "רב יונתן אומר, שיר השירים כתבה תחילה, ואחר כך משלי ואחר כך קהלת ומייתי לה רב יונתן מדרך ארץ, כשאדם נער אומר שיר וזמר, גדל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים".
על פי פרשני המקרא השירים הם בעלי רובדים של משמעויות, ויחד עם זה התנאים ניהלו ויכוחים בשאלה, האם להכניס את שיר השירים למקרא, על כך אומר רבי עקיבא "אין העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (משנה מסכת ידיים ג' ה) ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה מימי הנביאים בתקופת בית ראשון, שראו בשירים אלה משלים שבאו לידי ביטוי גם במקרא עצמו, השימוש שעושים הנביאים, הושע וישעיה בפסוקים מתוך שיר השירים, לפיכך ניתן לפרש כי כשכותב ישעיהו "כרם היה לידידי בקרן בן שמן" הוא רומז לכתוב בשיר השירים "כרם היה לשלמה בבעל המון" (שיר השירים ח' יא) ונרמז כאן שמו השני של שלמה המלך, ידידיה, ועל דרך דומה כותב הושע הנביא "ורדפת את מאהביה ולא תשיג אותם ובקשתם ולא תמצא" (הושע ב' ט), ובשיר השירים כתוב "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי ביקשתיו ולא מצאתיו" (שיר השירים ג' א).
אמרו חכמים שיר השירים וקוהלת מטמאים את הידיים, וזה בשל קדושתם הרבה המחייבת נטילת ידיים לפני הקריאה, המנהג לקרא המגילה לפי עדות המזרח לפני קבלת שבת, ליל הסדר, תפילת ערבית של השבתות של ספירת העומר, ובקהילות אשכנז הקריאה במגילה בימי פסח ובכל אחת משלוש הרגלים, אלה מועדים המקשרים את העם עם אלוהיו.
שיר השירים מדגיש את הקשר בין הקב"ה לבין כנסת ישראל, כדברי הנביאים המביאים מתוך שיר השירים "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה", נראה שדווקא דימוי האהבה שבין כנסת ישראל לקב"ה הם שהופכים את שיר השירים לקודש קודשים אהוב ומצליח כל כך, מגילת שיר השירים תרמה ביטויים ומטבעות לשון לשפה העברית, צרופים כמו היפה בנשים בנוי לתלפיות.
עזה כמוות האהבה
מים רבי לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה
קול דודי הנה זה בא
עת הזמיר הגיע
גן נעול אחותי כלה, גל נעול
עורי צפון ועורי תימן
רבי עקיבא אומר, שיר השירים הוא מאותם העומדים בראש המגדל ומכירים את כל כתביו
אשור בלה מטפלת רב תחומית וסופרת ליצירת קשר 050-7201752 קישור לאתר
